"זה היה בית עם המון פוטנציאל אבל מאוד חשוך"

דירה ישנה בתל אביב, תקרה בגובה 3.20 מטר, וויטרינה אחת שיצרה את השינוי הגדול. כך הפכה מעצבת הפנים אודליה ברזילי חלל חשוך לסטודיו ביתי עם שפה תעשייתית מוקפדת

מערכת בית ונוי

6 דקות קריאה

28-06-2026

יש דירות שלא צריך להוסיף להן שטח כדי לשנות את כל התחושה שבהן. צריך רק לדעת לחשוף את הפוטנציאל שלהן. כך היה גם בפרויקט שתכננה ועיצבה מעצבת הפנים אודליה ברזילי, שהפכה דירה ישנה וחשוכה בתל אביב לחלל פתוח, מואר ובעל אופי תעשייתי מוקפד, המותאם לאורח חייו של בעל הבית, מעצב תעשייתי העובד מהבית.

עיצוב: אודליה ברזילי, צילום: עינת דקל (באדיבות מפתחי ארטפרו)

בעל הדירה רכש את הנכס לפני יותר מ-15 שנה, אך רק לאחר שנים החליט להגשים את חלום השיפוץ. למרות גודלה הצנוע של הדירה, אחד מנכסיה הגדולים היה גובה התקרה, כ-3.20 מטרים, שאפשר למעצבת לייצר תחושת מרחב יוצאת דופן ולהדגיש את השפה העיצובית שנבחרה.

"כשהגעתי לדירה ראיתי בית חשוך עם הרבה מאוד פוטנציאל", מספרת ברזילי. "המטרה הייתה לפתוח את החלל, להכניס אור טבעי וליצור בית שמספר סיפור דרך החומרים, הפרטים והעיצוב".

עיצוב: אודליה ברזילי, צילום: עינת דקל (באדיבות מפתחי ארטפרו)

קשר עם החוץ

אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בפרויקט היה פתיחת החלל הציבורי. שירותי האורחים בוטלו, קירות ועמודים הוסרו, ובסיוע קונסטרוקטור נפתח מפתח רחב במיוחד שפינה מקום לוויטרינה גדולה, שהפכה לאלמנט המרכזי בבית. הוויטרינה מכניסה שפע של אור טבעי וממסגרת את הצמחייה שבחוץ, כך שכבר מהכניסה לדירה מתקבלת תחושת מרחב ואווריריות.

את הוויטרינה תכננה וביצעה חברת ארטפרו, המתמחה בפתרונות ברזל, אלומיניום וזכוכית בהתאמה אישית. בפרויקט היא הייתה שותפה מרכזית ביצירת השפה התעשייתית של הבית, באמצעות ויטרינת הברזל הבלגי שהפכה לאחד האלמנטים המזוהים ביותר עם הפרויקט.

"הוויטרינה הייתה הרבה מעבר לחלון", מסבירה ברזילי. "היא שינתה לחלוטין את איכות החיים בבית. היא פתחה את הדירה, הכניסה אור, יצרה קשר עם החוץ והפכה את כל החלל הציבורי לנעים ומזמין".

עיצוב: אודליה ברזילי, צילום: עינת דקל (באדיבות מפתחי ארטפרו)

ברזל, פח ועץ שחור

גם המטבח עבר תכנון מחדש והועבר למיקומו החדש כחלק בלתי נפרד מהחלל המרכזי. הקונסטרוקציה כולה עשויה ברזל שחור, חזיתות המטבח מחופות בפח, והמקרר נטמע בתוך הנגרות באמצעות חיפוי תואם. יחידת מדפים עליונה עם זכוכית הנעה על גלגלים, שולחן אוכל המשלב עץ וברזל וקיר רשת מטפס עם צמחייה משלימים את המראה התעשייתי, אך שומרים על תחושת חמימות.

עיצוב: אודליה ברזילי, צילום: עינת דקל (באדיבות מפתחי ארטפרו)

השפה העיצובית נמשכת לכל אורך הבית. קיר בריקים אדומים מפירוק, רשתות מתכת בגדלים שונים, תעלות מיזוג חשופות, פרקט עץ שחור, ריהוט מברזל ועץ וגופי תאורה ייחודיים יוצרים חלל עשיר בפרטים, אך כזה שמצליח להישאר הרמוני ומאוזן.

גם חדר העבודה, המשמש כסטודיו מקצועי לעיצוב תעשייתי ולהדפסות תלת-ממד, תוכנן בהתאם לאופי הלקוח, עם שולחן עבודה רחב במיוחד, פתרונות אחסון פתוחים ותאורה פונקציונלית המותאמת לעבודה יומיומית.

עיצוב: אודליה ברזילי, צילום: עינת דקל (באדיבות מפתחי ארטפרו)

לספר את הסיפור

לעומת האזורים הציבוריים, חדר השינה תוכנן כאזור רגוע ושקט יותר. פלטת החומרים נשמרת, אך האווירה הופכת אינטימית ורכה באמצעות טקסטיל, שטיחים בהירים וריהוט שנבחר בקפידה. גם חדר הרחצה ממשיך את הקו העיצובי, עם אריחים במראה בטון, יחידות כיור מברזל שחור ומדפים פתוחים המעניקים תחושת קלילות.

עיצוב: אודליה ברזילי, צילום: עינת דקל (באדיבות מפתחי ארטפרו)

לדברי ברזילי, דווקא השילוב בין חומריות גולמית לבין אלמנטים רכים היה זה שהעניק לבית את אופיו הייחודי. "רציתי ליצור בית שיש בו עומק וחומר, אבל גם הרבה נוחות וחמימות. כל פריט נבחר בקפידה כדי ליצור חלל שמרגיש אישי ומספר את הסיפור של מי שחי בו".

"זה היה בית עם המון פוטנציאל אבל מאוד חשוך"

קשר עם החוץ

ברזל, פח ועץ שחור

לספר את הסיפור

הצטרפו לניוזלטר של בית ונוי

כתבות נוספות