אדריכלות ועיצוב רון שפיגל, צלם אלעד גונן
כך נולד “הבית הלבן”: בית משפחתי אלגנטי ומדויק בלב השרון
על מגרש לא גדול, אדריכל רון שפיגל יצר בית שמחבר בין שפות עיצוב שונות תוך שמירה על חמימות ופונקציונליות
במרכז אזור השרון, על מגרש לא גדול אך מתוכנן בקפידה, ניצב “הבית הלבן” – בית פרטי למשפחה צעירה, זוג עם שני ילדים, שתוכנן על ידי האדריכל רון שפיגל. הבית הוא חלק מרביעייה של שני בתים דו־משפחתיים, שנבנו עבור ארבע משפחות שהגיעו יחד לדרך – אך ביקשו, כל אחת, בית עם אופי משלה.
האתגר המרכזי בפרויקט היה כפול: מצד אחד ליצור חזית אחידה ומתואמת לכלל הרביעייה, ומצד שני לתת מענה להעדפות סגנוניות שונות ולעיתים מנוגדות. במקרה של הדו־משפחתי הזה, אחד השכנים ביקש קו קלאסי והשני העדיף שפה מודרנית. במקום לנסות לכפות הכרעה, בחר שפיגל בגישה מחברת: חזית שמשלבת בין קלאסי למודרני, נקייה ומאוזנת, כזו שמכילה את שני העולמות בלי ליפול לגרנדיוזיות.
הבית משתרע על כ־250 מ"ר בנוי וכולל חצר עם בריכת שחייה, מרתף גדול ומפנק וקומות מגורים מתוכננות היטב. כבר בכניסה מורגשת הבחירה בשפה קלאסית־נקייה: חזית ברורה, דלת כניסה גדולה ומדרגות מחופות עץ שמובילות אל תוך חלל חם ומזמין. העץ והפרקטים מלווים את הבית כולו – ברצפות, במדרגות ובנגרות – ומשתלבים עם פלטת צבעים בהירה של לבנים, בז’ים וקרמים.
באדיבות אורטל קמינים
קומת הכניסה תוכננה כחלל ציבורי בלבד וכוללת סלון, מטבח ופינת אוכל. החלל פתוח, מואר ומוקף פתחים רבים, כך שגם על מגרש קטן מתקבלת תחושת חוץ נדיבה של חצר ובריכה. המטבח לבן ובהיר, עם משטחי אבן טבעית ואי שמשלב עץ – מעוטר בעדינות, בלי עומס. הכניסה לבית מתרחשת בין הסלון למטבח, מהלך שיוצר זרימה טבעית ומיידית אל לב הבית.
באדיבות מטבחי סמל
הסלון ממוקם במרכז החלל ונהנה מפתחים גדולים, כולל חלון אלומיניום שנפתח לשני הכיוונים ומחזק את הקשר עם החוץ. קיר הטלוויזיה תוכנן כאלמנט פונקציונלי ואסתטי כאחד: הוא משמש לאחסון ולפריטי נוי, ומאחוריו מוסתרות מערכות המיזוג – פתרון שמאפשר מראה נקי ובלתי מתאמץ.
החצר תוכננה כך שתאפשר שימוש מקסימלי למרות גודלה. הבריכה כוללת במה הידראולית שעולה ונסגרת למשטח אחד, מה שמאפשר בטיחות גבוהה יותר ושימוש מלא בחצר גם כשאינה פתוחה. הצמחייה נבחרה במינון מדויק – בלי גינון כבד – וממוקמת כך שמכל חלון נשקף ירוק ולא קיר או חומה. במטבח, למשל, החלונות פונים לאדניות שתולות שמרככות את המבט החוצה.
בקומות העליונות ממוקמים חדרי הילדים, כאשר לכל ילד סוויטה פרטית עם חדר רחצה משלו. בקומה העליונה ביותר תוכננה סוויטת הורים מרווחת במיוחד, עם קשר ישיר אל הבריכה. הסוויטה כוללת חלל שינה גדול עם מרפסת, וילונות לבנים ואווירה שקטה ונקייה. פינת הארונות מתוכננת כנישה דרכה נכנסים אל חדר הרחצה, שבו ארונות עם חזיתות שקופות ומסגרות מוזהבות. חדר הרחצה עצמו ממשיך את הקו האלגנטי עם חיפויי דמוי אבן וטרוורטין בהיר, פלטות דקות ומקלחון גדול שפונה אל המרפסת – מהלך שמכניס אור ותחושת מרחב גם לאזור האינטימי ביותר בבית.
לאורך כל הפרויקט נשמר עיקרון ברור: שילוב עדין בין עץ ללבן, בין קלאסי למודרני, בלי אלמנטים צעקניים ובלי הצהרות מיותרות. זהו בית שמתבסס על פרופורציות, חומרים ואור – כזה שמרגיש חמים, משפחתי ומדויק, גם כשהוא אלגנטי ומוקפד.
“אני לא מתכנן בית לעצמי, אלא בית לאנשים שחיים בו,” מסכם שפיגל. “התפקיד שלי הוא להבין את הרצונות שלהם, ולתרגם אותם לבית שעובד באמת – ביומיום וגם לאורך זמן".
אדריכלות ועיצוב רון שפיגל, צלם אלעד גונן. תודה לאורטל קמינים ומטבחי סמל
כתבות נוספות
