פרויקט מילאנו: מה צפוי בשבוע העיצוב הגדול בעולם?

הפואורי-סאלון 2026 נפתח מחר, ה-20 באפריל, עם מאות אירועים, תערוכות ותצוגות שמציפים את כל שכונות מילאנו. הנושא השנה: "Be the Project". מה מחכה לנו?

מערכת בית ונוי

9 דקות קריאה

19-04-2026

מחר (יום שני) תהפוך מילאנו פעם נוספת לעיר העיצוב של העולם. הפואורי-סאלון (Fuorisalone) פותח את שעריו לשבוע שלם של תערוכות, תצוגות ואירועי תרבות שמציפים את כל רחבי העיר, מהחצרות ההיסטוריות של שכונת ברֶרה ועד המחסנים התעשייתיים של טורטונה. הכניסה לרוב האירועים חופשית, ומילאנו עצמה - הרחובות, החצרות, הקירות - היא חלק בלתי נפרד מהחוויה.

הנושא שבחרו מארגני הפואורי-סאלון השנה הוא "היה הפרויקט" ("Be the Project"). על פי האתר הרשמי של האירוע, הכוונה היא להסיט את המבט מהתוצאה הסופית אל תהליך היצירה עצמו, עם כל הספק, הניסוי והטעות שכרוכים בו. העיצוב, לפי תפיסה זו, הוא לא רק מה שיוצרים אלא מה שמעצב את היוצר עצמו. ולראשונה בצורה כה מפורשת, הנושא השנה כולל בתוכו גם שאלה על הבינה המלאכותית: מה פירוש יצירה כשמכונה חושבת ביחד איתך?

שני אירועים, עיר אחת

כדי להבין את מה שמתרחש מחר במילאנו, כדאי להבחין בין שני האירועים שמרכיבים יחד את שבוע העיצוב. סאלון דל מובילה (Salone del Mobile) הוא יריד הריהוט הבינלאומי, המתקיים בין ה-21 ל-26 באפריל במרכז התערוכות מחוץ לעיר, ומיועד בעיקר לאנשי מקצוע - קונים, מפיצים, אדריכלים ומעצבי פנים. הפואורי-סאלון הוא אירוע עירוני שצמח מסביבו ורכש זהות עצמאית לחלוטין: אלפי תערוכות ותצוגות מפוזרות בשכונות מילאנו, בחצרות, גלריות, בניינים היסטוריים וחללים תעשייתיים, פתוחות לכל. שם המסגרת שמכילה את שניהם הוא שבוע העיצוב של מילאנו (Milan Design Week). השנה הוא נפתח ב-20 באפריל, יום לפני הסאלון, ומסתיים ב-26.

מבוך ורוד בחצר בארוקית

בין התצוגות הבולטות של השנה, האדריכלית לינה גות'מה יצרה בחצר הבארוקית של פאלאצו ליטה מבוך של צורות ורודות ועקומות שממלא את כל החצר ההיסטורית. גות'מה, יליד לבנון ובעלת משרד בפריז, הגדירה את גישתה כ"ארכיאולוגיה של העתיד", בנייה שמקשיבה לזיכרון של מקום לפני שהיא מוסיפה אליו. בפאלאצו ליטה היא הפכה את חצר הטקסים ההיסטורית למסלול שבו המבקרים הם חלק מהיצירה, ותנועתם משנה את האופן שבו האור והחומר מגדירים את המרחב. זו גם הפעם הראשונה שהיא יוצרת עבודה חיצונית על אדמת איטליה.

צילום: Fuorisalone® 2026 - Milano Design Week

גוף ומרחב ללא מסך

בפונדציונה לואיג'י רובאטי, תצוגה בשם "Renaissance of the Real" מציעה משהו שונה לגמרי: חלל שמבקש מהמבקרים לעצור. הפרויקט, שפיתחו יחד משרד האדריכלות הנורבגי סנהטה, האמנית השוויצרית אנבל שניידר וחברת הריהוט המודולרי USM, בנוי סביב שאלה פשוטה: מה נשאר מהנוכחות הפיזית שלנו בעולם שהולך ונעשה דיגיטלי? התשובה שלהם היא חלל מוקף ממברנה טקסטילית רכה, עם קול, אור, ריח ומגע. גוף ומרחב ללא מסך וללא מסרים.

צורות שנושמות בלוגיה של פינקוטקה

בלוגיה של מוזיאון פינקוטקה דה ברֶרה, אחד הבניינים ההיסטוריים המוכרים במילאנו, מציגה אמריקן אקספרס תצוגה מרתקת של האמנית שרה ריצ'ארדי בשם "Serotonin - The Chemistry of Happiness". שדה של צורות מתנפחות ענקיות מתרחב ומתכווץ בקצב, כמו ריאות שנושמות לאיטן, ומגיב לתנועת המבקרים. הרעיון: לתרגם את ההורמון הכימי של האושר לחוויה מרחבית שניתן להרגיש בגוף.

קליידוסקופ של 15 מטרים

ברחבת אוניברסיטת מילאנו ההיסטורית, כחלק מתערוכת INTERNI MATERIAE, מציג משרד MAD Architects תצוגה בשם "Kaleido" שפותחה בשיתוף קנבה. מבנה בן 15 מטרים, בנוי מנפחים קובייתיים מצופים לוחות שקופים ומשקפים, יוצר שדה של אור וצבע שמשתנה עם כל תנועה של המבקר. במרכז מוקדש אזור לניסוי עם כלי יצירה מבוססי בינה מלאכותית. התערוכה מבקשת לשאול שאלה מעשית לצד השאלה הפילוסופית: מה אתה יכול ליצור כשמכונה עוזרת לך לחשוב?

צילום: Fuorisalone® 2026 - Milano Design Week

תערוכות שמספרות סיפורים

בטריאנלה מילאנו פתוחה עכשיו, ותישאר פתוחה עד אוקטובר, תערוכה שנפתחה בחודש מרץ ושבוע העיצוב מביא אליה גל חדש של מבקרים: "Continuous Present", רטרוספקטיבה לעבודתו של המעצב והוגה הדעות האיטלקי אנדראה ברנזי, שאצר האדריכל הנודע טויו איטו. ברנזי, שנפטר ב-2023, היה אחד מהקולות הרדיקליים ביותר בעיצוב האיטלקי, חבר מייסד של קבוצת Archizoom בשנות ה-60, ולאחר מכן חלק מתנועות Alchimia ו-Memphis שהפרו את כללי המשחק בעיצוב העולמי. יותר מ-400 עבודות, כולל מודלים, עצמים ורישומים, נפרשות במסלול שאיטו תכנן ללא ציר זמן קבוע, כי לפי שניהם, רעיון טוב לא מתיישן.

בפאלאצו ציטריו, תצוגה שמגיעה ממקום שלא תצפו לו בשבוע עיצוב איטלקי: "When Apricots Blossom" היא תערוכה שאצר האדריכל קולאפאט יאנטראסאסט בשם הקרן האוזבקית לאמנות ותרבות. היא מספרת את סיפורה של קרקלפקסטן, אזור בצפון-מערב אוזבקיסטן שים אראל היה פעם בליבו, ים שהתאייד כמעט לחלוטין בעשורים האחרונים. שנים עשר מעצבים בינלאומיים עבדו עם אומנים מקומיים כדי לתרגם חומרים מסורתיים כמו משי, לבד, קרמיקה וקנה לשפה עכשווית. על בחזית הבניין נתלה שטיח ענק של המעצבת בת'ן לורה וּוּד, שנרקם יחד עם אומנות אוזבקיות.

בקומה ה-16 של מגדל ולאסקה, אחד הסמלים האדריכליים של מילאנו שלאחר מלחמת העולם השנייה, מציגה קרן ויסטריה את "Polish Modernism: A Struggle for Beauty". התערוכה מספרת סיפור שלא מוכר לרבים: איך נראה עיצוב פולני בזמן הקומוניזם, כשחיפוש היופי היה לא רק אסתטי אלא מעשה של התנגדות תרבותית. עבודות היסטוריות ועכשוויות מוצגות יחד, ב-26 קומות מעל הרחוב.

מילאנו מתרחבת אל הפריפריה

אחת ההתפתחויות המעניינות של 2026 היא ההתרחבות הגאוגרפית של האירוע. אלקובה (Alcova), פלטפורמת עיצוב עצמאית הפועלת במסגרת שבוע העיצוב, תפעל השנה בבית חולים צבאי לשעבר ברובע פרימטיצ'יו, וכן בווילה פסטארינה מאת האדריכל פרנקו אלביני (מבנה שמעולם לא נפתח לציבור). ההרחבה אל שכונות שמחוץ למרכז היא הצהרה מכוונת: שבוע העיצוב של 2026 מסרב להישאר רק בשטחה של האליטה.

רוח התרבות של 2026

הפואורי-סאלון תמיד שיקף את הרוח התרבותית של הרגע. בשנת 2026, הרוח הזאת שואלת שאלות. הבינה המלאכותית נוכחת בשיח כאתגר: מה נשאר אנושי כשמכונה יכולה לעצב, לחשוב ולייצר? ולצדה, עניין מתחדש בחומר, בזיכרון, במקום ובסיפורים של קהילות שלא תמיד מגיעות למרכז הבמה.