איך הפך כפר קטן על צוק בתוניסיה לסמל אדריכלי בינלאומי?

כפר סידי בו סעיד, מרכז של השראה תרבותית ורוחנית באגן הים התיכון. צילום: Aly Cherif, באדיבות אונסק"ו

אדריכלות

איך הפך כפר קטן על צוק בתוניסיה לסמל אדריכלי בינלאומי?

הכפר הכחול והלבן סידי בו סעיד בתוניסיה נכנס בשבוע שעבר לרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו, בזכות הזהות האדריכלית שהתפתחה סביב קברו של קדוש סופי לפני יותר מ-700 שנה

זוהר שחר לוי

5 דקות קריאה

05-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו הכריזה בשבוע שעבר על הכללתו של הכפר סידי בו סעיד ברשימת המורשת העולמית, בהחלטה שהתקבלה פה אחד במושב ה-48 של הוועדה בבוסאן שבקוריאה הדרומית. הכפר, השוכן על צוק המשקיף לים התיכון ולחורבות קרתגו העתיקה, מקבל בכך רישום עצמאי משלו לראשונה, נפרד מהרישום הקיים של קרתגו שתחתיו הוא נמנה עד כה. עם ההכרזה עלה מספר האתרים התוניסאיים ברשימה לעשרה.

הזאויה של סידי שעבאן, המוכרת בשם "בית הקפה של התענוגות" (Café des Délices). צילום ONTT, Office National de Tourisme Tunisien, באדיבות אונסק"ו

הכפר התפתח סביב מקום קבורתו של המורה הסופי אבו סעיד אבן ח'לף יחיא אל תמימי אל בג'י, שהקים שם מקדש רוחני במאה ה-12 או ה-13 ונקבר בו אחרי מותו ב-1231. החל מהמאה ה-16 קשרו שושלות שלטון תוניסאיות את הלגיטימיות הפוליטית שלהן לברכתו הרוחנית של הקדוש, ובמאות ה-18 עד תחילת המאה ה-20 בנו משפחות בכירות מבית המלוכה החוסייני ומשפחות תוניס הבולטות בתי נופש במקום, כך שהכפר הקדוש הפך בהדרגה למקום מפגש של אליטות פוליטיות ועירוניות.

רחוב בסידי בו סעיד המוביל למסגד. צילום: Sahah Jabeur, באדיבות אונסק"ו

בנוסח הרשמי של אונסק"ו, ההכרה בכפר מבוססת על האופן שבו המרקם האדריכלי והתכנון העירוני שלו משתלבים בסביבה הטבעית, לצד האסתטיקה המזוהה שנוצרה מפלטת הצבעים הסמליים שלו והאווירה המיסטית שקשורה לרוחניות הסופית החודרת לכל פינה בו. באונסק"ו מתארים את הכפר כמקום שמאחד בתוכו גיאומורפולוגיה, אדריכלות ורוחניות, ומציינים שהוא השרה השראה על אמנים לאורך תקופה ארוכה ומושך אליו מבקרים המחפשים שלווה רוחנית.

בית תפילה בסידי בו סעיד. צילום Aly Cherif, באדיבות אונסק"ו

מבחינה חזותית, סידי בו סעיד מזוהה כמעט אך ורק עם הצבעים הלבן והכחול, בתים לבנים עם תריסים ודלתות כחולות, סמטאות מרוצפות אבן וקירות מכוסים פרחי בוגנוויליה. הכפר כולל גם ארמונות היסטוריים, ובהם ארמון הברון רודולף ד'ארלנז'ה, לצד מוזיאונים, בתי קפה מסורתיים ואכסניות ותיקות. הצבעוניות הזו הפכה במרוצת השנים לסימן מסחרי של המקום, עד כדי כך שהיא מוגנת כיום בתקנות בנייה מקומיות המחייבות שימוש בפלטה הזו בכל שיפוץ או בנייה חדשה בכפר.

פרחי הבוגנוויליה המעטרים את המרחב הציבורי בסידי בו סעיד. צילום: Aly Cherif, באדיבות אונסק"ו

ההכרה של אונסק"ו מגיעה בתקופה שבה הכפר מתמודד עם אתגרים ממשיים. בינואר האחרון פגעו בו הגשמים הכבדים ביותר שנרשמו באזור מזה יותר מ-70 שנה. הגשמים גרמו למפולות בוץ שזרמו בסמטאות, פגעו בחזיתות והרסו בתים. לצד סכנת האקלים, הכפר מתמודד גם עם לחץ תיירותי גובר על שימושי הקרקע ועל היציבות הגאולוגית של הצוק שעליו הוא בנוי. גורמים מקומיים מקווים שההכרזה הבינלאומית תחזק את המודעות לצורך בניהול בר קיימא של המקום, ותסייע לשמר אותו לצד המשך פעילותו כאתר תיירות מרכזי.