הסיפור המלא על נייקי יוצא לאור

מוזיאון האמנויות והעיצוב בניו יורק חושף לראשונה בארצות הברית פריטים מארכיון נייקי שמעולם לא הוצגו לציבור. התערוכה משרטטת איך מותג הספורט הפך מחברה קטנה באורגון לכוח תרבותי גלובלי

זוהר שחר לוי

5 דקות קריאה

30-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

מוזיאון האמנויות והעיצוב בניו יורק יציג החל מהחודש הבא את התערוכה Nike Form Follows Motion, הבכורה האמריקאית הראשונה של פרויקט שהופק במקור על ידי מוזיאון העיצוב הגרמני ויטרה ונאצר בידי ההיסטוריון והאוצר האמריקאי גלן אדמסון. התערוכה תוצג עד 7 במרץ 2027 ומתמקדת בחמישים השנים שבהן נייקי הפכה מחברת ריצה קטנה באורגון למותג שמעצב תרבות עולמית.

פוסטר On Your Feet or In Your Face עבור Nike Air Force, 1986 © Nike

רוב הפריטים בתערוכה מגיעים מהארכיון הפנימי של נייקי, אוסף שמונה יותר מ-200,000 חפצים שמעולם לא נחשף לציבור בעומק הזה. בין המוצגים אבות טיפוס ניסיוניים, סקיצות עיצוב מקוריות ופריטים חד פעמיים לצד הדגמים המוכרים ביותר של המותג, בהם נעלי הריצה הראשונות מסוליית ה-Waffle, Air Force 1, Air Jordan, Air Max, Flyknit וה-Vaporfly.

שרטוט ה־Swoosh המקורי, קרולין דיווידסון, 1972 © Nike

הסיפור של נייקי

התערוכה בנויה מארבעה חלקים כרונולוגיים. החלק הראשון, שנקרא מסלול, חוזר לשנות השישים ולסיפור ההקמה של החברה בידי רץ אוניברסיטאי לשעבר יחד עם המאמן שלו. המאמן פיתח את סוליית ה-Waffle הראשונה במטבח הבית שלו, וסיפור ההקמה מסופר גם דרך קבוצת ריצה של ספורטאיות שחורות מאוניברסיטת טנסי סטייט, שהובילו בתחומן בעיצומה של תקופת המאבק לזכויות אזרח בארצות הברית.

החלק השני, אוויר, עוסק בשנות השמונים, כשנייקי עברה מחברת ריצה לכוח תרבותי. במרכזו סיפור ההמצאה של סוליית האוויר הגלויה שהוצגה בנעל אייר מקס ב-1987, כולל מכונת הבדיקות המקורית של המהנדס שפיתח אותה ואבות הטיפוס של שקיות האוויר שהפכו לסימן ההיכר של הנעל. החלק הזה מספר גם על הכניסה של נייקי לכדורסל, טניס, כדורגל וסקייטבורד, ועל שיתופי הפעולה עם ספורטאים מובילים שהפכו את המוצר למיתולוגיה.

סקיצה של Air Max, טינקר הטפילד, 1986 © Nike

בחלק השלישי, תחושה, נפתחות דלתות מעבדת המחקר של נייקי, אחת המתקדמות בעולם לחקר תנועת הגוף. שם מוצגים הפיתוחים מאחורי דגמי Nike Free וה- Vaporfly, המרוץ לשבירת שיא המרתון מתחת לשעתיים, ופריצות הדרך בחומרים כמו Flyknit, שהובילו גם לשיח על קיימות בתעשיית ההנעלה. החלק האחרון, קשר, מציג חמישים דגמי נעליים שנולדו משיתופי פעולה אמנותיים ומיזמים קהילתיים, וממחיש איך נייקי שאבה השראה מתרבויות רחוב ברחבי העולם והפכה לגורם מוביל באופנת הרחוב.

ג'קט Windrunner של נבחרת ארצות הברית מאולימפיאדת מוסקבה, 1980 © Vitra Design Museum, צילום: Unruh Jones

מעצבים תרבות

לדברי מנכ"ל המוזיאון, טים רודג'רס, "זה סיפור על איך עיצוב סופג את הרגע ומזיז את החברה, הרבה מעבר לסיפור על בגדי ספורט". הוא מוסיף שהחפצים הקרובים ביותר לגוף שלנו, מה שאנחנו לובשים ונועלים, הם המקום שבו מלאכת המחשבת והעיצוב עושים את העבודה המשמעותית ביותר שלהם.

התערוכה תלווה בתוכנית אירועים ציבורית, ובהם שיחה בין אוצר התערוכה לבין נציג בכיר של נייקי במהלך חודש בספטמבר, סדנאות טיפול והתאמה אישית לנעליים בהנחיית מומחית לניקוי ותחזוקת סניקרס, וערבי יצירה חודשיים. לתערוכה יצא גם ספר מלווה בן 356 עמודים עם מאמרים של חמישה חוקרים וכמעט 300 תמונות היסטוריות ועכשוויות, שיימכר בחנות המוזיאון.