"בין מסגרות": פרויקט גמר בשנקר מציע בית מעבר לחיילים משוחררים

דינור זהבי, בוגר עיצוב מבנה, פנים וסביבה בשנקר, מציג פרויקט גמר על התקופה שאחרי הצבא. "בין מסגרות" מציע בית מעבר לחיילים ולחיילות משוחררים במטרה "להחזיר את תחושת השייכות שנעלמה"

זוהר שחר לוי

8 דקות קריאה

11-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

דינור זהבי, בוגר המחלקה לעיצוב מבנה, פנים וסביבה בשנקר, מציג בתערוכת הבוגרים פרויקט גמר שמדבר על מה שכמעט אף אחד לא מדבר עליו: התקופה שאחרי הצבא. הפרויקט "בין מסגרות" מציע בית מעבר לחיילים ולחיילות משוחררים, ומנסה לתת מענה עיצובי לחלל שנפער ביום שהמדים יורדים.

זהבי בן 27, במקור מכרמיאל וכיום מתגורר בצפון הארץ. הוא סיים לאחרונה את התואר בעיצוב מבנה, פנים והסביבה בשנקר, תואר שנמשך ארבע שנים, אחרי שידע עוד מגיל צעיר מאוד שזה הכיוון שאליו הוא הולך. "כל העולם של העיצוב והאמנות זה משהו שידעתי מגיל קטן שאני אעסוק בו, ידעתי כבר מגיל מאוד מוקדם", הוא מספר. "הגעתי לשנק כי רציתי לפתח ממש את הראייה שלי כמעצב, לא רק שיהיו לי כלים פרקטיים, רציתי שיהיו לי גם כלים יותר עיצוביים ולחשוב מחוץ לקופסה. אני חושב שהשגתי את זה, אני עדיין בדרך לשם, אבל יש זמן".

דינור זהבי. צילום: אחיקם בן יוסף

בין המסגרת הצבאית לחיים האזרחיים

הפרויקט נכתב במהלך שנה שלמה בקורס סטודיו בהנחיית האדריכלית דנה גורדון, ומלווה גם בסמינריון אקדמי שבחן את השאלה שממנה יצא הכול. יום השחרור מהצבא הוא רגע שכולם מדברים עליו כהקלה, אבל זהבי מכיר גם את הצד השני שלו. הוא השתחרר לפני כמעט שש שנים, אחרי שירות משמעותי, ופתאום מצא את עצמו יוצא אל מה שהוא מכנה החיים האמיתיים. "כשגזרתי חוגר קיבלתי נקטעה לי פתאום המסגרת שליוותה אותי תקופה ארוכה כל כך. הייתה מסגרת ברורה ופתאום זה פשוט נעלם ביום אחד. הרגשתי שאני לא שייך לשום מקום, ולא הייתה לי ממש ודאות לגבי העתיד שלי", הוא מספר.

קומת קרקע, חצר פנימית. הדמיות: דינור זהבי

לדבריו, הצבא מעניק מסגרת, מעניק קהילה, מעניק חברים לחיים, תפקיד, ו"גורם לך להרגיש שאתה מיוחד". הוא מציין, כי במהלך השירות הצבאי הרגיש שייכות גדולה. "מצד אחד זה יכול להיות נורא קשוח, אבל מצד אחד זה ממלא את הלב", הוא אומר.

כשהתחיל לעבוד על הפרויקט ולחקור את הנושא, גילה שהוא רחוק מלהיות היחיד שמרגיש כך. "הרבה צעירים חוו גם הם את אותן תחושות, אבל הבנתי שגם לא כל כך מדברים על זה. מדברים הרבה על השירות הצבאי, מדברים על צה"ל וכמה שזה חשוב. על התקופה של אחרי, התקופה המבלבלת הזו, לא מדברים כמעט בכלל", הוא מסביר.

מבט כללי על המבנה. הדמיות: דינור זהבי

מהתובנה הזו יצא הפרויקט הנוכחי: רעיון למרחב שהייה זמני לחיילים ולחיילות משוחררים, שנועד לתת להם זמן וכלים לפני שהם קופצים לחיים האזרחיים בלי רשת ביטחון. "רציתי לבדוק אם אפשר לתכנן מרחב שיקל על צעירים בתקופה כל כך מבלבלת", אומר זהבי. המבנה שתכנן משלב מגורים זמניים, ליווי מקצועי, הכוונה תעסוקתית וקהילה תומכת, לצד חללי פנאי ומרחבים משותפים.

קומת הקרקע של המבנה מיועדת לקבלת המשוחררים, ובה גם בית קפה ומסעדה שנועדו למשוך גם קהל חיצוני וליצור תנועה ומפגש. חצר פנימית משמשת לשימושים מתחלפים. "הרעיון שלי היה שיהיו שם דוכנים של משרד התעסוקה או משהו דומה, או למשל גורמים שיעזרו למשוחררים שרוצים לעשות פסיכומטרי, או לחסוך כסף לטיול הגדול. בנוסף תכננתי גם חדר כושר ואודיטוריום להרצאות, כדי לתת כלים אמיתיים", מספר זהבי.

קומה ראשונה, מעבר מרכזי בין קומות מבנה. הדמיות: דינור זהבי

הקומה הראשונה והשנייה מוקדשות ליחידות מגורים משותפות לעד ארבעה משוחררים, במטרה לשמר את התחושה הקהילתית שאיתה הם התרגלו לחיות. "זה פשוט להחזיר את תחושת השייכות שנעלמה לך ביום שגזרת חוגר, כי פתאום אתה חוזר לישון לבד. אני עצמי ישנתי בצבא עם עוד שמונה חברים בחדר, הלבד שהגיע אחרי טלטל אותי", אומר זהבי. הקומות הללו מתאפיינות במרפסת עוקפת שממשיכה ליצור אינטראקציה בין הדיירים. "הרעיון הוא בעצם לתת לכולם את המקום לדבר על העתיד, לשתף, להגיד מה היה קשה, ולחלום ביחד. זה היה לי ממש חשוב בפרויקט", הוא מסביר.

מבט על יחידת מגורים משותפת ומרפסת היקפית. הדמיות: דינור זהבי

בדרך למיזם אמיתי

בקומה העליונה מציע זהבי יחידות מגורים ליחיד, כמעין תחנת ביניים לפני עצמאות מלאה. "רציתי לתת למשוחרר איזושהי טעימה איך זה לחיות לבד", מסביר זהבי, "כי הרי 70 אחוז מהיום שלנו אנחנו לבד. חשבתי שנכון וחשוב לתת למשתחררים טעימה כזו, להבין אם זה מתאים להם לצאת לחיים עצמאיים לבדם, או אולי מתאים להם דווקא לחכות עוד קצת.

קומת קרקע - קבלת חיילים משוחררים. הדמיות: דינור זהבי

מבחינתו, כל המבנה נבנה מתוך ניסיון לתרגם תחושות מופשטות לחלל פיזי. "ניסיתי לקחת תחושות מופשטות שהרגשתי, כמו שייכות וחוסר ודאות, ופשוט לתרגם אותן לחללים", הוא אומר, ומודה שקשה לו לעצור. "אני יכול לדבר על הפרויקט הזה שעות. השנה האחרונה של העבודה עליו הייתה טירוף, נהניתי מאוד מכל רגע".

קומה ראשונה, מבט על מעבר מרכזי בקומה ויציאה לגג משותף. הדמיות: דינור זהבי

עם סיום התואר, זהבי לא מתכוון להשאיר את הרעיון על הנייר. הוא בונה כרגע מצגת ומתכנן לפנות לקרן לקידום חיילים משוחררים ולהמשיך בשיח עם המרצים שלו, בניסיון לבדוק אם אפשר להפוך את "בין מסגרות" ממיזם גמר למיזם אמיתי. "אני חושב שהצעירים של היום הם העתיד שלנו, ובגלל זה היה לי חשוב לעשות משהו שלא מדברים עליו מספיק בעולם", הוא אומר.