המעצב אריק לוי - ראיון

"אנחנו יכולים לדבר שבועיים, אבל יש לנו רק שעה" מזהיר אותי אריק לוי בשיחת טלפון שקודמת לפגישתנו במילאנו. כשמסתיימת שעה "וקצת" אני מבינה למה הוא מתכוון, ולא, הוא לא הגזים. על קפוצ'ינו שלו, ואמריקנו שלי, אנחנו מתחבטים על מה ייסוב הראיון, ולבסוף מסכמים לדבר על התערוכה, ועל העבודות שהוא מציג השנה במסגרתה. אבל זה לא עובד ככה. ללוי, מעצב רב תחומי שלא בכדי מכונה "טכנו פואט", לא מתאים לנהל שיחה בסגנון ארצי, לדבר על המוצגים ופשוט להתייחס אליהם "פר סה" כמו דפדוף בקטלוג. שכן גם אם מדובר "רק" במוצר כמו ספה או שולחן, בבסיס עיצובו תמיד ניצבים רובדי עומק, מחקר, היבטים רגשיים, ומורכבות פילוסופית שמהם צומחת עשייתו ככלל. בתוך כך אנחנו נוגעים קצת במילאנו, והרבה בעולם היצירה הרחב שלו, שבא לידי ביטוי גם בהתנסחות עשירה וקולחת, שזורה בדימויים, אנקדוטות ומטפורות- נושא גורר שאלה, שגוררת תשובה ומעירה סיפור חדש, וכן הלאה וכן הלאה. כשתסתיים כאן התערוכה, הוא "יקפוץ" רגע לפריס לפגוש את משפחתו ולנשק את ילדיו- בן 13 ותינוקת בת חמישה חודשים (היצירות ששום דבר בעולם לא ישווה להן), וימשיך בדרכו לשיקגו לכבוד תערוכת יחיד שלו, שתפתח ב-28 לחודש בגלריה הנחשבת ריצ'רד רייט,(Richard Wright) בשיקאגו.

מערכת ישיבה St. Martin לחברת Baleri Italia, תערוכת הרהיטים במילאנו 2008

שולחנות קפה Tube ו- Hertz , לחברת Living Divani, תערוכת הרהיטים במילאנו 2008.

Landscape לחברת "Verardo", תערוכת הרהיטים במילאנו 2008.