הירוק עולה שלב: כך הפכה הצמחייה לכלי אדריכלי במשרד

פרוייקט אורבך הלוי אדריכלים בשיתוף EN STUDIO, צילום: גדעון לוין, צמחייה: גנן על הגן.

חומרים וטכנולוגיות

הירוק עולה שלב: כך הפכה הצמחייה לכלי אדריכלי במשרד

לימור קרסו, אדריכלית וראש צוות מחלקת עיצוב פנים במשרד אורבך הלוי, מסבירה איך תכנון ביופילי משנה את סדר העבודה, מהתאורה ועד הנגרות, ולמה השאלה החשובה היא לא כמה עציצים יהיו במשרד אלא באיזה שלב מתחילים לחשוב עליהם

מערכת בית ונוי

10 דקות קריאה

27-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

הצמחייה כבר לא מגיעה בסוף הפרויקט. פעם היא הגיעה כמעט בסוף. אחרי שהקירות נבנו, עמדות העבודה מוקמו, התאורה הותקנה והריהוט נכנס, הגיעו העציצים כדי להוסיף קצת ירוק לחלל. במשרדים שמתוכננים היום, ובמיוחד בפרויקטים שבהם עקרונות של תכנון ביופילי נמצאים בבסיס הקונספט, הצמחייה מקבלת תפקיד אחר לגמרי. במשרד האדריכלים אורבך הלוי היא יכולה להיכנס לתמונה כבר בשלב ה-Look & Feel וההדמיות הראשונות, להשפיע על תכנון הנגרות, על התאורה ואפילו על האופן שבו מגדירים ומפרידים בין אזורים שונים במשרד.

פרויקט של אורבך הלוי אדריכלים, צילום: מיכאל טומרקין, צמחייה: TOMGROW

השינוי הזה לא מקרי. לימור קרסו, אדריכלית וראש צוות מחלקת עיצוב פנים במשרד אורבך הלוי, מסבירה כי "אם בעבר הצמחייה השתלבה בעיקר כאלמנט דקורטיבי, באמצעות עציצים שהתווספו לחלל בשלב מאוחר יחסית, היום אנחנו רואים אותה יותר ויותר כחלק בלתי נפרד מעיצוב החלל. היא יכולה להיות משולבת בתוך אלמנטים של נגרות, מסגרות ואלמנטים אדריכליים נוספים, ולכן במקרים רבים צריך לחשוב עליה הרבה לפני שהפרויקט מגיע לשלב ההלבשה".

הדמיה של משרדי הנהלה, תכנון ועיצוב: אורבך הלוי אדריכלים

השינוי הזה הוא חלק מתפיסה רחבה יותר של סביבת העבודה. המשרד כבר אינו נתפס רק כמקום שצריך להכיל מספר מסוים של עובדים, חדרי ישיבות ועמדות עבודה. יותר ויותר תשומת לב מוקדשת לאיכות השהייה בו, לתחושה שהוא מייצר ולחיבור בין העובד לבין הסביבה שבה הוא מבלה שעות ארוכות מדי יום. כאן נכנסת לתמונה הביופיליה, הרצון להכניס אל תוך המבנה קשר לטבע באמצעות צמחייה, אור טבעי, חומרים וקשר אל החוץ.

פרויקט של אורבך הלוי אדריכלים, צילום: מיכאל טומרקין, צמחייה: TOMGROW

מהחלטה מוקדמת ועד תחזוקה שוטפת

קרסו, שאמונה על מספר פרויקטים במשרד אורבך הלוי, מדגישה כי אין נוסחה אחת שמתאימה לכל משרד. מידת השימוש בצמחייה ואופן שילובה נגזרים מהקונספט ומהזהות של החברה שעבורה מתוכנן החלל. באחד מהפרויקטים שתכנן המשרד עבור חברת הייטק ישראלית גדולה הקונספט כולו התבסס על הכנסת הטבע פנימה. במקרה הזה הצמחייה לא נבחרה לאחר שהתכנון הסתיים, היא הפכה לאחד המרכיבים שהובילו אותו מלכתחילה.

פרוייקט אורבך הלוי אדריכלים בשיתוף EN STUDIO, צילום: גדעון לוין, צמחייה: גנן על הגן.

ברגע שהירוק הופך לחלק מהאדריכלות, הוא מביא איתו גם מערכת חדשה של שיקולים. צמח הוא אלמנט חי בעולם של רהיטים וחיפויים קבועים. הוא זקוק לאור, למים ולתחזוקה, והוא גם משתנה עם הזמן וגם את זה צריך לקחת בחשבון. כבר בשלבי התכנון בוחנים באורבך הלוי כיצד תתבצע ההשקיה, האם יש צורך בנקודות מים וניקוז, כיצד ניתן יהיה להגיע לצמחייה לצורך טיפול שוטף ומהי רמת התחזוקה שהלקוח מסוגל ורוצה לקחת על עצמו. במקרים מסוימים נבחנים גם פתרונות שמפחיתים את הצורך בתחזוקה, ובהם צמחייה המבוססת על ג'ל.

פרויקט של אורבך הלוי אדריכלים, צילום: מיכאל טומרקין, צמחייה: TOMGROW

אחד הנושאים הקריטיים ביותר הוא דווקא האור. אפשר לתכנן אלמנט ירוק מרשים, אבל אם סוג הצמח והמיקום אינם מתאימים לתנאי התאורה, הוא לא יחזיק מעמד לאורך זמן. כמות האור הטבעי בחלל נלקחת בחשבון כבר בשלב מוקדם, ובאזורים שבהם הוא אינו מספק ניתן לשלב תאורה מלאכותית המתאימה גם לצורכי הצמחייה.

פרוייקט אורבך הלוי אדריכלים בשיתוף EN STUDIO, צילום: גדעון לוין, צמחייה: גנן על הגן.

תפקיד אדריכלי

לצמחייה במשרד יש גם תפקיד אדריכלי של ממש, מעבר לאלמנט שנועד לרכך את המראה. באזורי Open Space, למשל, ניתן להשתמש בה כדי לייצר חציצה בין עמדות העבודה לבין אזורי המעבר. במקום להקים מחיצה קשיחה, הצמחייה יכולה לסמן גבול, לייצר תחושת פרטיות ולהגדיר אזורים מבלי לסגור את החלל.

דוגמה לכך ניתן לראות בפרויקט נוסף שתכנן אורבך הלוי, שבמסגרתו הצמחייה שולבה כחלק מהאלמנטים המרכזיים סביב חלל המדרגות, באלמנט המרכזי של הקפיטריה ולאורך המסדרונות. במקום לקשט את האדריכלות לאחר מעשה, היא הפכה לחלק מהשפה האדריכלית וסייעה להדגיש מוקדים ולחבר בין אזורים שונים במשרד.

פרוייקט אורבך הלוי אדריכלים בשיתוף EN STUDIO, צילום: גדעון לוין, צמחייה: גנן על הגן.

גם הבחירה מה לשתול ואיפה אינה מקרית. לא כל עץ או צמח שמתאים מבחינה אסתטית יכול להתקיים בתנאי פנים, ולא כל מקום שבו האדריכל היה רוצה לראות ירוק מסוגל לספק את התנאים הדרושים לו. גודל הצמח, כמות האור, תנאי התחזוקה והאופן שבו הוא צפוי להתפתח לאורך זמן הם חלק ממערכת השיקולים. "צריך לחשוב על האופן שבו הצמח יתפקד לאורך זמן ולא רק על המראה שלו ביום שבו הוא נכנס לפרויקט", מדגישה קרסו. "הבחירה צריכה להיות גם אסתטית וגם פרקטית ולהתאים לאופי השימוש בחלל ולרמת התחזוקה שניתן לספק".

הגישה הזו משנה גם את סדר העבודה. אם יודעים מראש שבמרכז הקפיטריה יהיה אלמנט צמחייה משמעותי, יש לכך השלכות על התכנון שסביבו. אם מתוכננת צמחייה בתוך נגרות, אי אפשר להחליט עליה אחרי שהנגרות כבר יוצרה. ואם רוצים להשתמש בירוק כחציצה באזור עבודה פתוח, הוא כבר הופך לחלק מהאופן שבו מארגנים את החלל מלכתחילה.

הדמיה של משרדי הנהלה, תכנון ועיצוב: אורבך הלוי אדריכלים

באורבך הלוי מעריכים שהמגמה הזו רק תלך ותעמיק, כחלק משינוי רחב יותר באופן שבו מתכננים מקומות עבודה. "אני לא חושבת שבהכרח כל משרד בעתיד יהיה מלא בעצים וצמחייה, אבל כן נראה יותר חשיבה על הכנסת אלמנטים טבעיים כחלק בלתי נפרד מהתכנון, בין אם באמצעות צמחייה, אור טבעי, חומרים טבעיים, קשר לחוץ או יצירת חללים שמאפשרים רגע של הפוגה בתוך יום העבודה, וגם מתוך אמונה שירוק מטיב עם העובדים", אומרת קרסו.

פרויקט של אורבך הלוי אדריכלים, צילום: מיכאל טומרקין, צמחייה: TOMGROW

"במובן הזה, השאלה אינה כמה עציצים יהיו במשרד, אלא באיזה שלב מתחילים לחשוב עליהם. הביופיליה הולכת ומתקרבת למעמדם של שיקולים שכבר הפכו מובנים מאליהם בתכנון סביבת עבודה", מסכמת קרסו. "אני מאמינה שהביופיליה תהפוך בהדרגה לשיקול תכנוני משמעותי יותר, בדומה לאקוסטיקה ולתאורה. היא תשמש ככלי תכנוני שמאפשר ליצור סביבת עבודה נעימה ומחוברת יותר לאדם ולצרכים שלו".