שנה וחצי הוא כמעט לא יצא מהבית - אמו החליטה לבנות לו בית חדש

עבור בנה הבכור של בעלת הבית, המתמודד עם צרכים מיוחדים, תוכננה בקומה שמתחת לבית הסבא ברמת השרון דירה נגישה המתאימה לו. "היה לנו ברור שאת הגינה צריך לראות מתוך הבית", מספרות מעצבות הפנים ענבר בן צבי ונורית נועה ירון

מערכת בית ונוי

9 דקות קריאה

01-09-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

לפעמים בית חדש מתחיל מחלום על מטבח גדול או עוד חדר. הבית הזה ברמת השרון התחיל מסיבה אחרת לגמרי. במשך כשנה וחצי כמעט שלא יצא בנה הבכור של בעלת הבית מהדירה השכורה שבה התגוררה המשפחה. הבן, בעל צרכים מיוחדים המתמודד עם כאבים עזים, התקשה לצאת מדירה ללא מעלית, עד שהיציאות הצטמצמו כמעט לחלוטין. אמו החליטה שהמציאות הזאת חייבת להשתנות.

הפתרון נמצא מתחת לביתו של אביה, בקומת עמודים מפולשת שניתן היה להפוך לבית חדש עבורה ועבור ארבעת בניה הבוגרים. על תכנון ועיצוב כ-110 המ"ר הופקדו מעצבות הפנים ענבר בן צבי ונורית נועה ירון. המטרה הייתה ליצור בית נגיש ומותאם אישית, שלא ירגיש טיפולי, מקום שקט, נעים ומחובר לטבע, שבו הבן יוכל פשוט לפתוח דלת ולצאת לגינה.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

כשהמעצבות הגיעו למקום לראשונה, הן פגשו גינה ותיקה ומוצלת, עצים בוגרים וציפור גן עדן גדולה. "היה לנו ברור שאת הגינה צריך לראות מתוך הבית", הן מספרות. הבנייה מתחת לבית הקיים הציבה שורה של אתגרים, בהם קרקע משופעת, איטום וביסוס, עמודים וקונסטרוקציה קיימת, מקלט והצורך להכניס אור ואוויר טבעיים לקומה שחלקה גובל באדמה. גם המלחמה ועליות המחירים ליוו את הביצוע.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

החדר שתוכנן סביב השקט

האתגר המרכזי היה חדרו של הבן הבכור. הוא זקוק לשקט ולחשיכה יחסית, אך המעצבות רצו להימנע מחדר סגור וחונק. החדר מוקם במקום שבו האדמה עוטפת שתיים מצלעותיו ומספקת בידוד אקוסטי טבעי. חלון לחצר אנגלית מכניס אוויר וכמות מדודה של אור, ובהמשך גם הצמחייה אמורה להיכנס אל שדה הראייה.

החדר עוצב בגוני כחול עמוק וחלודה, ועל התקרה הודבק טפט בהדפסה אישית עם צילום גלקסיה מתמונת לוויין שבחר הבן. גוף התאורה מוקם מעליו, כך שכשהוא כבוי כמעט שאינו נראה, ובהדלקה האור עובר דרך ההדפס.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

החדר איננו גדול וצריך היה לשלב בו באופן חכם ופרקטי גם שולחן וגם ארון בגדים, ועדיין להשאיר מקום פנוי ותחושת מרחב. הארון בצבע גרפיט נקבע בתוך נישה, כשהחלק הפינתי שלו עם מדפים פתוחים משולב בשולחן שלאורך הקיר הניצב.

בחדר הרחצה הצמוד נבנה ספסל במקלחון, ומעליו ג'טים לעיסוי הגב שמוקמו בהתאם לצרכיו. לצד המיטה ובמקלחון שולבו לחצני מצוקה המחוברים למערכת התרעות בטלפון של האם.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

בחדרו ביקשו המעצבות לשלוט באור בקפידה, ובשאר הבית המטרה הייתה לתת לו להיכנס בשפע. קיר הכניסה וקיר היציאה לחצר תוכננו כמעט במלואם מזכוכית, כך שכבר מהכניסה רואים דרך הבית אל הצמחייה בחצר האחורית. המטבח ופינת האוכל נהנים מהקשר הישיר לירוק, ושליכט צבעוני שממשיך מהחוץ פנימה מחזק את החיבור בין הפנים לחוץ.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

ארונות במקום קירות

בבית של כ-110 מ"ר לחמישה אנשים, אחסון הוא חלק מהתכנון ולא רק מקום לבגדים. לכן אחד המהלכים המרכזיים של בן צבי וירון היה להשתמש בארונות של דלקוב גם כתחליף לקירות ומחיצות. כך ניתן היה לחלק פונקציות, להסתיר תשתיות ועמודים ולהרוויח נפחי אחסון, בלי לבזבז סנטימטרים יקרים על קירות נוספים.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

במבואה, למשל, תוכנן ארון דו-צדדי במקום קיר. בצד אחד הוא מכיל סלי כביסה, מצעים ומגבות, ובצד הפונה לפינת האוכל הוא משמש כהמשך לאחסון המטבח, ובתוך כך גם מסתיר עמוד קונסטרוקטיבי. ליד הכניסה תוכנן ארון גדול נוסף שמסתיר את לוח התקשורת, תשתיות הבית החכם ומערכת האבטחה, ובחלקו משמש למעילים ולתיקים. החזיתות הבהירות מאפשרות לנפחים הגדולים להשתלב בשקט בחלל.

גם בחדר האם הפך הארון של דלקוב לחלק משמעותי מהתכנון. היא הגדירה מראש שלושה חלומות, לראות את הגינה מהמיטה, ליהנות מאמבטיה בסוף יום עבודה ולקבל ארון גדול שיכיל בגדים, מדים, נעליים וספרים. הארון תוכנן בהתאם, ובקצהו שולבו מדפים פתוחים לספרי קריאה. שלושה חלונות מחברים את החדר לירוק, ובדלת חדר הרחצה שולב חלון עגול המזכיר חלון אונייה.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

נגישות בבסיס העיצוב

המטבח הקומפקטי שבמרכז הבית מדגים אף הוא כיצד כל סנטימטר קיבל יותר מתפקיד אחד. בתוך האי הוטמעו מכונת הכביסה והמייבש, הפונים למסדרון ומוסתרים מאחורי דלתות רשת ברזל מאווררות. מעליהם ארון דו־צדדי, ציוד כביסה מצד אחד וכלי מטבח מהצד השני. קולט האדים נבחר גם בשל יעילותו בצמצום ריחות הבישול, בהתאם לרגישותו של הבן.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

העובדה שהבית נמצא מתחת לביתו של הסב אפשרה לוותר על שכפול של חלק מהפונקציות, ובהן סלון ועיקר הבישול, המתקיימים גם בקומה העליונה. כך ניתן היה להפנות יותר שטח לחדרים ולצרכים האישיים של בני המשפחה.

בחוץ נסגר המעגל. בגינה הוותיקה שולבו אבני מדרך וסלעים טבעיים, ובריכת דגים קטנה שמפזרת צלילי מים הפכה למקום אהוב במיוחד על הבן.

עיצוב: ענבר בן צבי ונורית נועה ירון, צילום: ליאור טייטלר, ארונות: דלקוב

בבית הזה הנגישות עומדת בבסיס התכנון ועיצוב הפנים מהרגע הראשון. השקט והאור המדוד בחדר, הארונות שחוסכים בשטח והגינה שנכנסת פנימה, כל אלה נבעו מבחינה מדוקדקת של חיי המשפחה. אחרי שנה וחצי שבה כמעט לא יכול היה לצאת מהבית, קיבל הבן בית שבו הטבע, האוויר ופכפוך המים נמצאים במרחק של כמה צעדים.