אופטימיות נצחית בראש צלול
יעקב בקשי ז"ל - המייסד, המנכ"ל, איש המשפחה, הספורטאי והאיש שהצליח להיות חבר של כל מי שנקלע לדרכו. פרופיל של עשייה מכול הלב.
לפני כמה חודשים אישה אחת מחליטה לרכוש תנור של חברת "גולן ווסט-ליין". מספר ימים לאחר הגעת התנור לביתה האישה מתקשרת לנציגי החברה וטוענת שהיא אינה מרוצה מהתנור. נציגי השירות מזדרזים להחליף את התנור שנקנה בתנור חדש, אך אותה אישה עדיין אינה מרוצה.
בכול חברה אחרת, מנכ"ל החברה היה אומר לעצמו: "אם החלפנו את המוצר והלקוחה עדיין לא מרוצה איני יכול לעשות שום דבר אחר בנדון". אך, יעקב בקשי ז"ל מחליט לנסוע לביתה של האישה כדי לבשל עמה ולבדוק שהתנור עובד לשביעות רצונה.
הסיפור הזה הוא רק דוגמה אחת מני רבות לייחודיותו של יעקב בקשי ז"ל שנפטר במפתיע לפני כמה שבועות והותיר אחריו חלל גדול במיוחד של מוסריות, דאגה אופטימיות ואהבת החיים.
נפגשתי עם דרור ושלי, ילדיו של יעקב, לשיחה על אדם יוצא דופן, בוגר טכניון חיפה וקורס מנהלים בהרווארד, מנכ"ל חברת "קריסטל" שמחליט בגיל 50 לעזוב את תפקידו הבטוח ולצאת לדרך עצמאית. "היצרנים בחו"ל אהבו את אבא שלי, הנציגים של חברת White Westinghouse וחברת Smeg תמיד אמרו לו שברגע שהוא יצא לדרך עצמאית, הם רוצים שהוא יהיה הנציג שלהם בארץ וכך היה. אבי פתח את העסק בתקופת מלחמת המפרץ אלו היו ימים קשים, אך בזכות עבודה קשה הוא הצליח בכך". מספר דרור בקשי שמכהן כיום כמנכ"ל החברה. "מתפקיד של מנכ"ל חשוב, אבי לא התבייש לנסוע בטנדר ברחבי הארץ ולספק סחורה. הוא עשה את כל מה שצריך לעשות בעסק. הוא התחיל מאפס ובנה את הכול במו ידיו".
המלאך בלבן
בניגוד לאותם אנשי עסקים שטרודים רק בעסקיהם יעקב לא וויתר על אף אחד מתחומי העניין שלו. "יעקב אהב מאוד את הים, הוא היה סקיפר ופעם בשבוע הוא יצא להפליג. בנוסף לכך בכול יום בכול מזג אוויר הוא יצא להליכה של שבעה קילומטרים על חוף הים. אנשים קראו לו "המלאך בלבן" משום שהוא נהג ללבוש בגדים לבנים מכף רגל ועד ראש. אבי שגם אהב מאוד טניס פיתח את חוג הטניס לילדים ברמת פולג". דרור נזכר ושלי אחותו מוסיפה בחיוך: "אפשר לומר שהוא עשה כל דבר ב-100% - משפחה ב-100%, עבודה ב-100% וספורט ב-100% וזה היה סוד ההצלחה שלו. אבי היה איש משפחה במשרה מלאה. הוא העריץ את הנכדים שלו והיה מעורב בחייהם ממש כאילו הם ילדיו. הוא היה עבורם גם סבא, גם אבא וגם חבר טוב".
לדברי דרור ושלי אביהם תמיד ניצב לצד בני משפחתו. הוא היה הראשון שחגג בשמחות וגם הראשון שהגיש להם עזרה ותמיכה בעת צרה. "כשאחותי הייתה סטודנטית בארה"ב הייתה לה התקפת אסטמה קשה. אבא הגיע לשם ודאג שהיא תקבל את הטיפול הטוב ביותר. אחר כך הוא זכה לראות את שלי רצה מרתון ברחבי אירופה. וזו רק דוגמה אחת - לפני כ-15 שנה נפצעתי כששחקתי כדורגל ובלעתי את הלשון, במשך מספר רגעים ארוכים הייתי ללא הכרה. כמו תמיד אבי היה שם ודאג שאקבל מיד סיוע. אפשר לומר שלאבי היה אינסטינקט פנימי להיות תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון". דרור מספר.
כשאני שואלת, איך אפשר גם לנהל חברה בסדר גודל של גולן ווסט ליין, גם להיות איש משפחה במשרה מלאה וגם לעסוק בפעילויות ספורטיביות? דרור עונה: "אבא ידע לנצל היטב כל שעה. בכול יום הוא תכנן בדיוק מה הוא עומד לעשות באותו יום וכמה זמן להקדיש לכול דבר. הוא היה ממוקד במעשיו ולא הרשה לעצמו לבזבז אפילו רגע אחד. אם זה בעבודה ואם זה בכך שבכל ערב ללא יוצא מן הכלל הוא בילה במשך שעה וחצי עם הנכדים".
למרות הישגיו המרשימים, יעקב המשיך להיות ה"חבר של כולם" שיודע כיצד לגשת אל אנשים ולדבר אל לבם. "להלוויה שלו הגיעו יותר מאלף איש וגם לשבעה הגיעו מאות אנשים שסיפרו לנו כמה שהם אהבו אותו וכמה שהוא עזר להם. הם ספרו לנו על מעשי חסד שלו שבכלל לא היינו מודעים אליהם. תמיד ידענו שאבא שלי אוהב לעזור, אבל הופתענו לגלות עד כמה העזרה שלו הייתה גדולה... אבא היה אדם מיוחד ואני לא אומר את זה רק בגלל שהוא היה אבא שלי". דרור אומר בגעגועים.
"היו לו הרבה חברים טובים משום שהוא היה צעיר בנפשו, הגישה שלו לחיים הייתה גישה של ילד מלא בהתלהבות ובתשוקה לחיים". שלי מוסיפה.
איש של פשרות
זה ידוע שעסק משפחתי מכניס מתח לתא המשפחתי משום שכאשר העבודה נכנסת פנימה מתחילים גם הוויכוחים והמריבות, אך במקרה של גולן ווסט ליין" אבא יעקב והבן דרור מצליחים לנהל את החברה במשך 25 שנה ללא מריבה אחת. "הוא לא אהב לקחת חלק בסכסוכים קטנים כגדולים. אבא תמיד מצא את הפתרון שמקובל על כול הצדדים ובסופו של דבר כולם יצאו מרוצים. אבא היה איש של פשרות". שלי אומרת ודרור ממשיך: "לאורך כל השנים אבא המשיך להיות אדם חיובי ומלא שמחת חיים. בעסקים זה לא קל להיות אופטימי כל הזמן אבל אבא שלי הצליח גם בכך".
שירות מעל לכול
בזכות הגישה החיובית, המסירות והמאמץ התמידי לספק את רצון הלקוחות, חברת גולן ווסט ליין המשיכה לגדול ולשגשג. "במהלך השנים אבא ואני השכלנו להבין שבשוק התחרותי אנחנו חייבים לייחד את עצמנו ולכן לפני כ-7 שנים הקמנו את אולם התצוגה בהרצליה שהוא בעצם גלריה אמנותית של מוצרים מעוצבים שמעניקים פתרונות ייחודיים למטבח. זה היה החזון שלו - לתת ללקוחות מוצר טוב ושירות טוב עוד יותר. אנחנו מאמינים ששירות טוב עומד מעל הכול משום שגם אם המוצר הוא מעולה אבל השירות בינוני הלקוח לא יהיה מרוצה".
בעולם כל-כך תחרותי שבו עסקים נופלים וקמים חדשות לבקרים אולי בסיפור של יעקב בקשי ז"ל ניתן למצוא את הנוסחה שיכולה להפוך כל עסק לסיפור הצלחה. והנוסחה היא אופטימיות נצחית, אהבת החיים ומעל הכול הרצון לתת לכול אדם את העזרה הטובה ביותר.
כתבות נוספות
