בין ה"מאגניב" לרגוע

התמורות שחולל העידן המקוון הצמיחו זן חדש של חברות וסביבות עבודה. לא עוד מנהלים כסופי שיער ועובדים מעונבים הספונים במשרדיהם מאחורי מכתבות כבדות, אלא מנהלים בג'ינס ועובדים בסניקרס שמהות עבודתם היא מרחב הרשת ופעילותם מתנהלת על פי קודקס שונה בתכלית מסביבת העבודה המסורתית. כזה הוא גם סיפורה של חברת "פייבר" (Fiverr)- חברה המפעילה אתר מכירת שירותים כזירת מסחר מקוונת המציעה למעלה ממיליון שירותים משירותים שונים, ואשר שמה נגזר מגובה הסכום שנדרשים הקונים לשלם עבור השירות אותו רכשו- חמישה דולר.

הקפיטריה בקומת הכניסה: אין "כמו", רק "הדבר האמיתי". שולחנות אוכל שעוצבו ייעודית לצד פינות ישיבה נינוחות, תקרות בטון חושפות צנרת, גופי תאורה גדולים מותאמים לפרופורציות החלל, וציור קיר ססגוני פרי מכחוליו של אמן מגרמניה. הכיסאות והכורסאות שלוקטו "מפה ומשם" מגלמים את הממד האותנטי ואת ארומת הוינטאג' של העיצוב.

עם צמיחת היקף פעילותה ואחרי מספר שנים בהן שכנה פייבר בבנימינה, החליטו בעליה כי הגיעה העת לעקור למטרופולין והחברה התמקמה במבנה משרדים בתל אביב, אשר עיצוב חלליו הפנימיים והכשרתם לצרכיה הופקדו בידי משרד האדריכלים "אורבך הלוי".

פינת ישיבה בטעם של פעם.

אם במבט מהרחוב נראה הבניין כ"עוד" מבנה משרדים עכשווי עם חזיתות המשלבות קירות מסך ויריעות אלוקובונד, אזי עם הכניסה לתוכו פנימה מתחוור שמדובר בסיפור אחר.

קיר מחופה שאריות של קורות עץ ושולחן כדורגל מ"דור ראשון" עשוי עץ.

"בתוך עולם ההי טק, חברות האינטרנט הן סוג של קטגוריה בפני עצמה. העובדים הם בד"כ אנשים צעירים שחיים את המציאות המקוונת, בתוך כך גם סביבות העבודה שלהן התגבשו כתוצר של מאפיינים אלה, כשעיצובן נגזר מעולם התוכן של דור העובדים הצעיר" מסביר האדריכל אורי הלוי את המגמה התופסת תאוצה בחללי עבודה של חברות אלה.

דלפק ישיבה בסגנון בר מעוצב מעץ גולמי.

במקום בו נפרצו גבולותיה של סביבת העבודה המסורתית והתוכן הצעיר הוא המושל בכיפה, קל לקדש את ה"מאגניב" (במלעיל) ועל מזבח זה לרקום את העיצוב כסוג של תפאורה.

ציר מעבר בקדמת אחד מחללי העבודה המאופיינים בעיצוב זהה: ריצוף בטון אדריכלי, קיר מחופה בשאריות קורות עץ בפלטת גווני חום ובז' נעימה לעין, וה"גב" של מערכת האחסון המשמשת גם כאלמנט חציצה בין שולחנות העבודה. חיפויי עץ ופרקט: "PARQUETEAM", עיצוב מערכת אחסון/חציצה: יובל טל.

אך דווקא נקודה זו, לדברי הלוי, הייתה האתגר שעמד בבסיס התכנון "לא להיגרר לעיצוב תפאורתי מידי. הרעיון היה לזקק אותו לכדי מינון מובחן ומדויק- שיהיה "מדליק", מקורי, צעיר ודינאמי, אך במידה. המטרה הייתה לייצר סביבת עבודה חווייתית, יצירתית ומושכת, ובה בעת כזו שאינה מתישה ב"גימיקיות יתר". חשוב היה לנו לשמר בה ממד של רוגע שיאפשר לחיות בתוכה בנוחות ובנינוחות בשעות השהייה הארוכות" הוא אומר.

מראה כללי של חלל עבודה משותף בסגנון "אופן ספייס": עיצוב גמיש המאפשר שינויים בהתאמה לצרכים משתנים. תאורה: 'ריג'נט'.

כך, בין "מגניבות למרגוע" תורגם הרעיון העיצובי בכל קומות הבניין: החל בקומת הקרקע בה ממוקמת הקפיטריה, דרך חמש קומות המכילות חללי עבודה, וכלה בקומה העליונה (קומה 6) המאכלסת בשטחה חדרים וחדרי ישיבות וכוללת גם מרפסת גג המשקיפה אל הנוף האורבאני.

שולחנות העבודה: ניתנים להצבה גמישה בהתאם לצרכים והדרישות- כאן כמערך של ארבעה מוצמדים זה לזה.

שפת העיצוב א-פורמאלית ומובחנת כאחת, מוהלת מאפיינים תעשייתיים משהו עם זיקה ברורה לסגנון וינטאג' חמים ונינוח, כאשר אחת ההחלטות העקרוניות שעל בסיסן נרקמה הייתה שמירה על אותנטיות- כל הפרטים והאלמנטים המשמשים בחללים השונים משמרים את כנות החומר, על כלל התחושות והערכיות שהיא אוצרת בתוכה.

ריצוף החללים בוצע בבטון אדריכלי, מופע התקרות חושף את המערכות הגלויות שהותקנו בהן, ולחיפויי הקירות משמשים שני חומרים: מהם מחופים בלבני סיליקט, ומהם בשאריות של קורות עץ שנצבעו בפלטת גוונים המשלבת בהרמוניה נעימה לעין גווני חום ובז' למיניהם. את התאורה מספקים גופים פלורוסנטיים, וכן פיזור מדוד של גופים מעוצבים בקווים ובמידות ההולמים את ממדי החללים ואת אופיים.

תקריב של מערך התיבות והשולחנות, שעוצבו ייעודית ע"י המעצב התעשייתי יובל טל. עיצוב השולחנות נאמן למאפייני מראה של פעם, ומשלב משטח פורמייקה בהיר, דופן מעץ גושני, רגלי עץ חרוטות ו"טוויסט" עכשווי בדמות מגירה צבעונית. תיבות האחסון החוברות למחיצות עשויות עץ מכופף, עם דופן מתכת מנוקבת בצפיפות משתנה, בגודל שונה של נקבים ובגוונים שונים.

עם רעיון של היצמדות לאותנטיות לא הסתפק התכנון בתחליפים ל"דבר האמיתי", ובקפיטריה רחבת הידיים שבקומת הקרקע מקדם את פני הבאים קיר מצויר מרשים שבוצע ע"י אמן שהגיע לצורך זה מגרמניה. בנוכחותו הססגונית מספק הציור קריצת עליזות לחלל שמעצם הווייתו מזמן מפגשי חברותא א-פורמאליים, וכך, לצד שולחנות האוכל משתלבים בו גם פינות ישיבה בטעם של פעם, שולחן כדורגל עשוי עץ ואזור ישיבה בסגנון בר החוברים לחלל מזמין ונינוח.

לאונג' עם דלתות זכוכית משתלב בפינת כל אחד מחללי העבודה: למפגשי עבודה אינטימיים, או לרגעי אתנחתא ופסק זמן ממסך המחשב. ריצוף עץ חמים, קיר לבני סיליקט ופריטי ריהוט אותנטיים בסגנון וינטאג' מחבק.

חללי העבודה המאכלסים חמש קומות תוכננו כמרחבים פתוחים זהים זה לזה בעיצובם, כאשר מערכת אחסון מודולארית משמשת בהם גם כאלמנט חוצץ בין שולחנות העבודה. הלוי: "למעשה, למעט הכיסאות ופריטי ריהוט שלוקטו בשווקים ובחנויות וינטאג', כל הפריטים האחרים ששולבו בחללים השונים בוצעו כ"קאסטם מייד" ייעודי, בהתאם לבריף מוגדר מאד שדקדק בכל הפרטים כדי לייצר את נוחות השימוש, התחושה והאווירה אליהן חתרנו".

פינת מטבחון נוחה משתלבת בכל קומה ועוטה עיצוב זהה עם קיר מחופה אריחי קרמיקה בדיגום "כמו פעם".

את עיצוב המערכת והשולחנות, כמו גם את שולחנות האוכל בקפיטריה, ביצע המעצב התעשייתי יובל טל בהתאמה לרעיון שהוגדר, ועבודת הייצור הופקדה בידי חברת Tack  Rack האוחזת בפילוסופיה דומה שתופסת את סביבת העבודה כסביבת חיים נוחה.

בקומה העליונה: חדרים וחדרי ישיבות בחלוקה מותאמת למפגשי עבודה בסדרי גודל שונים של משתתפים.

טל: "המערכת מאפשרת תכנון גמיש של החלל בהתאמה לצרכים משתנים, ומורכבת משתי יחידות בסיס עשויות עץ בכבישה, כאשר תצורתן היא תצורת תיבות מעוגלות משהו ודופן אחת שלהן מחופה בפח מנוקב וצבוע והשנייה פתוחה לאחסון זמין". הצבת התיבות כמקבצים מייצרת מחיצות שמופען משתנה בהתאם לכמות היחידות המשתלבות בהן, לצבען ולצפיפות הניקוב של הפח, ואופן סידורן בחלל נעשה כך שהן פונות לכיוונים מנוגדים תוך יצירת חציצה וחללי אחסון לצוותי עבודה סמוכים. ככלל, מוסיף טל "למרות שהמערכת הינה פשוטה בעיקרה, היא מביאה עמה פתרון מעניין ששובר את שיטת ה"קיוביקל" המסורתית".

מחיצות ההפרדה בין החללים עשויות פלדה וזכוכית, ושטיחים אתניים ישנים הפרושים על ריצוף הבטון יוצקים את הממד החמים של סגנון הוינטאג'. תאורה: קרני תכלת.

שולחנות העבודה עוצבו תוך נאמנות ברורה לסגנון שנות ה-50 ואף השם שהעניק להם טל, "ברטה", מהדהד נוסטלגיה: שולחנות בסיסיים למראה המגלמים את דיוק בפרטים ומשלבים משטח פורמייקה בהיר, דופן מעץ גושני, רגליים חרוטות וטוויסט שהוסיף להן טל בדמות מגירה קטנה עם חזית פורמייקה צבעונית. כמו המחיצות, כך גם השולחנות ניתנים להצבה משתנה בהתאמה לצרכים ולמשתמשים- כשולחן בודד, כצמד שולחנות או כמערך של ארבעה.

בכל אחת מקומות העבודה משתלבת פינת מטבחון וכן חלל שהינו סוג של לאונג' רב תכליתי, היכול לשמש לפגישות עבודה, או כאזור צ'ילאאוט לפסק זמן של התרווחות ואתנחתא קלה. הקומה העליונה היא קומת חדרים וחדרי ישיבות שתוכננו במידות משתנות כך שיתאימו לסדרי גודל שונים של מפגשים ומספר המשתתפים. את החציצה בין חללים אלה מייצרות מחיצות עשויות פלדה וזכוכית, ובעיצובם המגלם אינטימיות ההולמת פגישות עבודה מצומצמות משתלבים פריטים דוגמת שטיחים אתניים, שכמו כל הפריטים הקנויים לוקטו "מפה ומשם" בשווקים. כך, למעשה, מעשיר המתח המתקיים בין הקדמה המקוונת לבין מעטפת כנות החומר בה היא מתרחשת את האיזון ואת המידתיות שביקש העיצוב ליצור, ומשלים מרחב עבודה שכדברי הלוי "אפשר לחיות בתוכו" והרבה ויותר מכך- ליהנות מהאווירה הנסוכה בו, ממופעו האסתטי, ובעיקר מנוחות העבודה שהוא מזמן.