קטנה ומטריפה

הפרויקט 

מדובר בדירה ישנה על שטח של כ-50 מ״ר, הממוקמת בעיר רחובות, בבניין "רכבת" ותיק ברחוב שקט. שנים מספר קודם לשיפוץ, הוחלט לסגור את מרפסת הדירה והיא ״סופחה״ פנימה. אולם רק לאחר השיפוץ הנוכחי ״נבלעה״ המרפסת לתוך הדירה באופן שנראה כאילו הייתה חלק אינטגרלי מהחלל מלכתחילה.

במשך שנים הדירה הושכרה ולא שימשה את בני המשפחה עצמם, והוחלט על שיפוץ ושדרוג הדירה רק כאשר בעלת הדירה ביקשה להתאים את הדירה לבנה, מדריך טיולים שחי עם בתו. 

הדייר ביקש מפרידמן לשים דגש על יצירת מקומות אחסון רבים ככל האפשר – במיוחד כאלה שישמשו לאחסון ציוד הטיולים שלו. 

מכיוון שהוא נוהג לבשל ולארח לעיתים קרובות, ביקש הדייר כי המטבח יהיה נוח ומרווח, שמשטח העבודה יהיה גבוה מהסטנדרט כך שיתאים לגובהו, וחשוב יותר, שיכיל גם הוא די אחסון.

הדייר הביא עמו מדירתו הקודמת ספרייה גדולה שגם אותה היה צריך לשלב בתכנון החדש. 

תהליך העיצוב 

במהלך תקופת העבודה על הפרויקט התקיימו פגישות ספורות בלבד בין הדייר לבין פרידמן. 

הדייר בחר לא להתערב בעבודה מול הקבלן ואנשי המקצוע, ואפשר לפרידמן לבחור בעצמה את הכלים הסניטריים, התאורה לדירה ואת צבעי פריטי הנגרות. ככלל, מלבד בקשותיו של הדייר ליצירת מקומות אחסון רבים, הוא נתן לפרידמן חופש לתכנן את החלל על כל האלמנטים שבו.

התכנון 

לאחר בחינת האפשרויות התכנוניות, נבחרה התוכנית שהכילה מחסן בתוך הדירה. במחסן אפשר לפרוק את ציוד הטיולים, והוא גדול דיו כדי לאפשר לציוד להתאוורר. החלוקה של חדרי השינה וחדר הרחצה לא השתנתה, אולם נעשו שינויים בסידור הפנימי של כל אחד מהחללים. בחלל "הציבורי" הוסרו כל הקירות כדי ליצור מראה של חלל אחד גדול, פתוח, מואר ומרווח.  שבירת הקירות הוסיפה כמה סנטימטרים לשטח הכללי של החלל, וסייעה ביצירת חלל הרמוני ופונקציונלי כאחד.

עיצוב והלבשת הדירה

פרידמן ביקשה ליצור בדירה תחושה ביתית וחמימה, מעין ״צימר״ שכיף לשהות בו. כאשר חשבו על התקציב לפרויקט, הובאה בחשבון העובדה שהבניין מיועד בעתיד להריסה כחלק מפרויקט ״פינוי ובינוי״, ועל כן לא היה טעם להשקיע בשיפוץ סכומי כסף עצומים. 

כדי לצמצמם את העלויות, הוחלט שלא להחליף את כל החלונות בדירה אלא רק את חלונות העץ שהתפוררו במהלך השנים, ולא נותרה ברירה אלא להיפטר מהם. כמו כן, כדי להימנע מפירוק של ריצוף או התקנה של ריצוף חדש, ולהוזיל את העלויות, הוחלט להתקין פרקט למינציה במחיר סביר יחסית. 

בשל העלויות הגבוהות של הרכבת מזגן מיני מרכזי, הוחלט לרכוש מזגן עילית. האתגר האמיתי שעמד בפני פרידמן, היה תכנון מקומות אחסון בלי ליצור מראה עמוס מדי בחלל הקטן. לצורך כך החליטה פרידמן להסוות את פינות האחסון כמחיצות בין החללים השונים. 

כך למשל, ארון השירות שהותקן במסדרון נראה כארון קיר רגיל אשר משתלב עם הקיר, גם במראהו וגם בצבע שנבחר לו; אך למעשה הוא מכיל בתוכו את כל מה שמכיל חדר שירות ואף יותר מכך: מכונת כביסה, מייבש, חומרי ניקוי, מטאטאים, סל כביסה ועוד.  

הכניסה ל״מחסן״ נראית כחלק אינטגרלי מארון המטבח, כך שמי שעומד ומביט על המטבח, אינו יכול לדעת כי מסתתר שם מחסן. לדבריה של פרידמן, ״כלל לא עולה בדעת האנשים שמבקרים בדירה שיש מחסן מאחורי דלתות הארון, ובכל פעם הם מופתעים מחדש״.

המחסן נועד, כאמור, לאחסון ציוד הטיולים, אך מכיל הרבה מעבר לכך ומאפשר אחסון כפי שאנחנו רגילים לראות רק בבתים גדולים.

מכיוון שהדייר אוהב לבשל, תוכננו במטבח ארונות עליונים גבוהים אשר מכילים מקומות אחסון רבים, לרבות מתקן לייבוש כלים, מתוך מחשבה לפנות את השיש כך שיוכל לשמש משטח עבודה. בנוסף לכך, תוכננו מגירות גדולות בארון התחתון.

למטבח נבחר צבע ירוק מתוך רצון להעניק לדירה תחושה של רעננות, קלילות, חופש, רוגע ונחמה. כל הדברים שפרידמן מאמינה שבית צריך לשדר. לדברי פרידמן, ״לשמחתי הלקוח לא הביע את התנגדותו לירוק. אחרי הרכבת פריטי הנגרות הוא שיתף אותי כי חשש מהצבע, ורק אחרי שראה את התוצאה במו עיניו – שמח שהוא לא עצר בעדי.״

פינת העבודה מוקמה קרוב לחלון הוויטרינה שמשקיף על צמרות העצים. כדי לנצל את המקום היטב, נתלה המסך על גבי זרוע והוא משמש הן כמסך מחשב והן כמסך טלוויזיה שאפשר ״לשחק״ בו ולהפנות אותו פעם לעבר הספה ופעם לפינת האוכל.

מסך הטלוויזיה לא רק חוסך מקום אלא גם מאפשר נוחות מרבית לדיירים. הוא עונה על שתי הפונקציות, מחשב וטלוויזיה, אך יותר מכך, אפשר לצפות בו ממקומות שונים, ובכך הוא מאפשר לבני הבית גמישות וזרימה. 

הבקשה לתלות את הנדנדה עבור הבת הגיעה מהדייר אשר שמע על פרויקט אחר של פרידמן שבו נתלתה נדנדה במרכז הבית, והרעיון מצא חן בעיניו.בסופו של דבר, בשל התכנון המוקפד לפרטי הפרטים ופלטת הצבעים שנבחרה לדירה, נוצר חלל פונקציונלי שמשרת את דייריו בצורה הטובה ביותר ומשדר עליזות וחמימות ביתית.