רסטורציה - שימור ושיקום רהיטים
יש מי שפריט ישן הוא עבורו מטרד שיש לסלקו מהדרך, ויש מי שהמזנון של סבתא, מרופט ואומלל ככל שיהיה, הוא עבורו נכס רגשי ללא תחליף. את המראה ששיני הזמן נגסו בו ניתן לשקם ולשחזר באמצעות רסטורציה
עולם החפצים הסובב אותנו מלא וגדוש. מחירי הפריטים והחפצים רק הולכים ויורדים. השפע המערבי הוא עצום. עם זאת, נדמה שדווקא במסגרת שפע החפצים תוצרי פס הייצור ההמוני, יש כמיהה לכאלה שיש בהם גם סוג של סנטימנט/ נשמה/היסטוריה/ /נוסטלגיה/ אשר הופכים אותם מ'חפצים' לבני בית. את המגמה הזו מזהה גם הרסטוראטור רונן דור, בוגר בית הספר 'ארכא' שבגנואה, במסלול ללימודי רסטורציית רהיטים בציינו ש"המודעות לשימור רק הולכת וגדלה בארץ והעניין ברהיטים כמשהו ששווה להשקיע בו עולה".
השאלה איזה פריט ראוי לטיפול רסטוראטורי היא שאלה מעניינת שהתשובה עליה אינה חד ערכית. פעמים רבות, ובארץ מדובר, למעשה, בדרך כלל, הרצון לשמר את הפריט איננה קשורה בשום אופן לערכו המסחרי, אלא לערכו הסנטימנטאלי. במקרים אחרים מדובר על פריטים שהם בעלי ערך כספי, ובעליהם מבקשים להמשיך ולשמר אותם במצב תקין לאורך זמן. בכל מקרה, ערכו של הפריט הוא פונקציה של מספר גורמים: גיל, ייצוג תקופה, נדירות. בדרך כלל פריטים ייחשבו ל'עתיקים' וראויים לשימור כאשר גילם הוא בין 50 ל-100 שנים. יחד עם זאת גם פריטים חדשים יותר עשויים להיות ראויים לשימור במידה והם נדירים ו/או מייצגים באורח נאמן זרם עיצובי כזה או אחר, ו/או אם עוצבו על בית עיצוב או מעצב ידועים. ראוי גם להדגיש כי השיקולים ואופן הביצוע העומדים מאחורי רסטוראציה של פריט לשימוש ביתי, שונים מאוד מאלה העומדים מאחורי שימוש מוזיאלי. יש הבדל ניכר בגישה לרסטוראציה אם מדובר על פריט שאחר כך ישמש את בעליו באופן שוטף (שולחן, כסא, מזנון, שידה וכד') לבין פריט זהה אשר יעמוד לתצוגה בלבד. בנוסף, בעבודת רסטוראציה המטרה היא לטשטש כמה שניתן את ההבדל בין הישן לחדש, בעוד שעבודת שימור קלאסית עשויה דווקא להדגיש את נקודות התפר שבין שני אלה. "לפני התחלת הרסטוראציה", מסביר ירמי זטלנד, "עורכים עם הלקוח פגישת תאום ציפיות והבנה של שימושי הפריט בהמשך, על מנת לקבוע במדויק את סוג השימור/שחזור ואת המראה של התוצר הסופי".
ספריה בסגנון אנגלי של המאה ה-19. נבנתה בעבודת יד בבית המלאכה, כולל סבכות פליז בעבודת יד. סטודיו ירמי זטלנד (restoration.co.il).
שידת מגרות צרפתית, סוף מאה 18 תחילת מאה 19. עבודת Inlay של פורנירים אקזוטיים. רסטוראציה: סטודיו ירמי זטלנד (www.restoration.co.il). 
כסא נדנדה מתחילת המאה ה- 20 , עבודת כיפוף עץ ליצירת התצורה המעוגלת. רסטוראציה: סטודיו אליעזר פילוסוף (www.pilsof-antique.co.il).
מתוך מגזין בית ונוי 116: "עניין של סנטימנט - רסטורציה"
כתבות נוספות
