יהודה גדליהו - פרוטרטים מחוטי ברזל
חוט ברזל כעיפרון - יהודה גדליהו "רושם" פרוטרטים צחוטי ברזל
מאז שהוא זוכר את עצמו, מספר יהודה גדליהו, הייתה לו משיכה לחומרי גלם ובניין ותמיד החזיק עיפרון ביד. האמת היא, שאת גדליהו, בוגר מגמת אדריכלות ועיצוב בבי'ס להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב שנמנה על צוות המעצבים בחברת "קסטיאל", לא תתפסו גם היום בלי עיפרון זמין ומחברת סקיצות, ואף משיכתו לחומרים לא חלפה עם השנים- נהפוך הוא " למשל, אתרי הבנייה בהם ביקרנו במסגרת הלימודים, היו ממש עולם ומלואו עבורי שזימן לי אוצרות יקרים: חלקי ברזל, שאריות של חומרי גלם, וגם גרוטאות מסוגים שונים ומשונים" אומר מי ששתי האהבות התאחדו אצלו לאפיק יצירה - רישום בברזל. את "מיסודו" ככזה הוא חב, לדבריו, למעצב האופנה ששון קדם, שנתקל בעבודה שלו, התלהב ממנה, ומתוך הבנה וסולידאריות לדרכם של יוצרים צעירים קידם ואצר לו תערוכת יחיד.
גדליהו "רושם" פנים, וליתר דיוק הבעות פנים, כאשר את מקום העיפרון מחליפים חוטי קשירה שרופים, שהינם חוטי ברזל חלודים מעט שעברו תהליך החלדה מסוים למניעת התחמצנות נוספת. כשהוא נוטל את החוט לידיו הוא "אינו יודע לאן פניו מועדות" ושום סקיצה אינה קודמת לתהליך, הזורם כדיאלוג שמתפתח בינו לבין החוט. לצד ידיו, המהוות את "כלי העבודה" העיקרי, הוא נעזר בפלייר, ב"קטר" (Cutter), בקיר לבן עליו הוא מניח את העבודה מפעם לפעם כדי "לבדוק" אותה, וכן בתאורה המסייעת לו לנווט בין משחקי אור וצל שהוא מעוניין ליצור. בשלב הראשון הוא רושם את הפנים, אך רישום זה עובר, לדבריו, לא מעט שינויים עד שהוא מסבר את עיניו: מכופף פה, מיישר שם, מעלה מעט את פיתול החוט, מנמיך או מטה אותו, וכן הלאה - עד שנחה דעתו. את עבודותיו הוא משלב בתוך מסגרות שהינן, למעשה, מעין תיבות בעלות חזית זכוכית שקופה, כאשר ממד העומק שלהן מותיר מרווח למשחקי אור וצל המעשירים את הרישום באפקט נוסף. "משום מה, לא פעם הבעות הפנים נראות כעוסות משהו" אומר גדליהו בחיוך, ואכן הדיסוננס שהן מייצרות עם אישיותו הנעימה מתמיהות, אבל זהו כנראה סוד מהותה של יצירה אמנותית שהינה בעלת חיים משלה.
מתוך מגזין בית ונוי 105: "חוט ברזל כעיפרון"
כתבות נוספות
