טשטוש גבולות
בני זוג שילדיהם עזבו את הקן החליטו לעבור לגור בדירת 50 מ"ר במגדל ותיק על כביש סואן ברמת גן, ולהשאיר מאחוריהם היסטוריה ארוכת שנים של מגורים בבית פרטי רחב ידיים בפרוורים. המטרה – לעבור לחלל 'קומפקטי' שיאפשר להם להמשיך לחיות את חייהם האישיים כפי שהורגלו אליהם, רק באזור עירוני ותוסס.
אמנם עם המעבר נאלצו בני הזוג לוותר על מגורים בבית פרטי מרווח, אך על דבר אחד הם לא היו מוכנים לוותר בשום פנים – כמות האחסון שהייתה להם בביתם הקודם. את האתגר הקשה לפיצוח לקחו על עצמם רוני אביצור ועופר רוסמן מסטודיו xs, אשר מתמחה בדירות קטנות ופיתח שיטה לתכנון פונקציונלי התפור לפי מידה.
הדירה
מעבר למידותיו הצרות של החלל, עמדו בפני המעצבים כמה אתגרים נוספים. כך למשל, מבנה הדירה היה מורכב מאוד; שכן מדובר על דירה צרה, ארוכה וקטנה, ובעלת קירות אלכסוניים ומעוגלים.
המאפיינים הפיזיים של הדירה יצרו תחושה של חוסר זרימה, אי-שקט, ו"רעש" בעיניים. על כן, המטרה הראשונה שאליה כיוונו המעצבים סביב הבחירות העיצוביות, הייתה ״להרגיע״ את האווירה ולטשטש את האילוצים הגאומטריים בעזרת עבודות נגרות מותאמות-אישית.
לדברי השניים: ״חלל כל כך קטן וצר כמו זה, לא מותיר מקום ליצירת גבולות, כמו הגדרות של חדרים נפרדים או קירות שמפרידים בין חללי הבית. לכן בחרנו כאן דווקא לטשטש בכוונה את הגבולות בין ה"חדרים". המטבח גולש אל תוך חדר העבודה, שנחשף לשאר חללי הבית ואינו מוגדר באופן מוחלט כחדר. המחיצה היחידה שהשתמשנו בה היא משרבייה עדינה שעוזרת ליצור הפרדה מינימלית בין חדר העבודה למטבח.״
תהליך העבודה
לדברי רוני ועופר, אף על פי שהם אינם נוהגים בדרך כלל להציג בפני לקוחותיהם חלופות עיצוב שנשקלות בתהליך העבודה שלהם, במקרה זה הם בחרו דווקא לשתף את הלקוחות ולאפשר להם הצצה קטנה לאתגר המחשבתי שעמד בפניהם.
כדי ליצור ללקוחות ״אריזה חכמה ומדויקת״ (כפי שהשניים נוהגים להגדיר ״קומפקטיות״) הם העלו בפני הלקוחות שאלות רבות לגבי צורת החיים בבית ודנו איתם בחלופות אחדות, כמעין תהליך אבולוציוני של תכנון החלל.
דירה ללא קירות
הדירה שהייתה בעלת קירות רבים הפכה לדירה ללא קירות (למעט חדר אמבטיה אחד).
כאשר מעיפים מבט מהמטבח לכיוון הסלון, כל החלקים מתאימים זה לזה באופן מדויק. הספה מותאמת במידותיה למקום שבו הוצבה, והשידה שלצדה סוגרת את הפער שנוצר עם האלכסון של הקיר.
המבט ממשיך ישירות לעבר חדר השינה, שם נעשה שימוש בדלתות הזזה ללא משקוף כדי לייצר תחושת המשכיות ויזואלית של החלל. ביום-יום, כאשר אין אורחים, דלתות ההזזה פתוחות וקיימת רציפות והמשכיות.
שירותים
לאחר לא מעט התלבטויות והתייעצויות עם הלקוחות, הוחלט לוותר על חדר השירותים הנוסף שתוכנן במקור. הצורך בשירותי אורחים הוחלף בצורך בכניסה ישירה ופרטית לחדר רחצה, כדי לא להעביר את האורחים דרך חדר השינה. הפתרון שעליו הוחלט הוא ״דלתות מסתובבות״, כלומר, אפשרות להיכנס לחדר הרחצה משני מקומות שונים – פעם מכיוון הסלון ופעם מחדר השינה.
בשירותים נוצל כל סנטימטר: תוכנן מקום נסתר לפח, מסתור למנקה האסלה ושטח אחסון מאחורי הראי. מצדו הנגדי של חדר השירותים תוכנן ״תא סודי״ למגבות (בצד המקלחון).
המשרבייה ואי המטבח
המעצבים ביקשו ליצור מחיצה שקופה ועדינה שתוסיף תחושת פרטיות לחדר העבודה, בלי לחסום את שטף האור בדירה או להקטין את תחושת המרחב שנוצרה מאיחוד החללים בדירה. המשרבייה עברה גלגולים רבים ותחלופת חומרים וטקסטורות לאין מספר בטרם נבחר העיצוב הסופי בפלדה. שאלת קנה המידה קיבלה מענה רק אחרי שנעשו ניסיונות בכמה דוגמאות, ולבסוף נותר ״רק״ אתגר הקיבוע לאי ולתקרה.
אשר לאי הענק במטבח, אף על פי שניתן לטעות ולחשוב כי מדובר בחוסר פרופורציה ובתכנון ״לקוי״ ביחס למידות הדירה, מתברר שהאי טומן בחובו המון הפתעות. ההפתעה הגדולה בהן היא מכונת הכביסה והמייבש שמוקמו מתחת לאי. רוחבם של שני המכשירים כשהם מונחים זה לצד זה קבע את רוחב האי – 125 ס"מ בדיוק. מהצד השני דופן האי משמש לטלוויזיה ובכך גם מגדיר את קצה הסלון הפונה אליו. הטלוויזיה אינה מקבילה לאי והוצבה דווקא בזווית מקבילה לספה, מאחר שהקיר המצוי מאחורי הספה אלכסוני גם הוא.
האי מכיל גם מקום לתיקים ומתחתיו מגירות אחסון, מול מראה קטנה להתארגנות. כל אלה מהווים את טקס הכניסה לבית והיציאה ממנו, ומרחיקים את הבלגן מהאי המרכזי.
מכיוון שבדירה כזו צריך לנצל כל שטח, לרבות פינות מתות שלרוב אינן זוכות להתייחסות, הוחלט לנצל את הפינה שלצד שולחן העבודה משלושה כיוונים שונים: מקום למדפסת למעלה (מתחת לחלון בתוך הנישה), ארונית ספרים נשלפת, ומאחוריה – יחידת אחסנה נוספת (המיועדת לאחסון ארוך-טווח משום הקושי להגיע אליה).
לארון, אשר במצב רגיל לא היה אפשר להשתמש בו בגלל הזווית שלו ביחס לשולחן, יוצרה ידית ייחודית שמאפשרת לנצל אותו.
בשל הקושי להוסיף ארון שירות בדירה קטנת הממדים, לא כל שכן חדר שירות, הוחלט לתכנן ״דופן שירות״ – כלומר, בקצה ארון, שמשמש בעצם חדר העבודה (בהמשך למטבח), תוכנן אזור שירות קטן.
הצבעים
הלבן נבחר כצבע הקירות והנגרות כמעט באופן מלא. הוא מהווה רקע עדין לאוספים הקטנים והמיניאטורות של המשפחה מהתקופה שחיו ביפן.
טקסיות
לדברי רוני ועופר, הם אוהבים את "טקסי" היום-יום של לקוחותיהם ומקדשים אותם, ולכן היה להם חשוב להעניק לטקסים הללו מקום בעיצובים שלהם. בדירה זו, התייחסו רוני ועופר לטקס שתיית הקפה בבוקר, והחליטו להוסיף לצד המיטה מדף הגשה כדי שבני הזוג יוכלו להתפנק בבוקר עם קפה למיטה, או טוב מכך, ליהנות מארוחת בוקר קלה.
כתבות נוספות
