נינוחות וחמימות לאחר שיפוץ דירת גג

סיפורה של דירת הגג השוכנת בהרצלייה הוא סיפור מוכר ורווח על דיירים שביקשו לרענן את חזותה אחרי מספר שנות מגורים, ובתוך כך לבצע מספר שינויים על מנת להפכה לנוחה יותר ומתאימה יותר לאורח חייהם העכשווי כשילדיהם בגרו. 

"שטח הדירה מרווח ומשתרע על כ-170 מ"ר, אך לפני השיפוץ והתכנון המחודש מתארה כלל מסדרון ארוך ו"עקלקל" משהו, אופן ארגון החלל היה מסורבל מעט עם שתי פינות אוכל- אחת במטבח ואחת נוספת לאירוח, והמרפסת, שהינה בונוס משמעותי בדירות גג, לא נוצלה מספיק" אומרת מעצבת הפנים ליאורה שטרנפלד שבידה הופקד פרויקט התכנון-שיפוץ. הקונספט התכנוני של שטרנפלד נועד להעניק תשובה ראויה לכל אלה, ובמסגרת זו אף לענות על שתי בקשות שהציגו הדיירים- לייצר פינת אוכל אחת גדולה ולמקם את חדר עבודה בסמיכות למרחב הציבורי, אך לא כחלק ממנו.

"המטרה העיקרית ככלל, הייתה להתחדש- לחדש את פני הדירה ולשוות לה יתר פתיחות ונוחות מחייה" מוסיפה שטרנפלד, אשר בתכנון שטוותה שמרה על המבנה והמיקום המקורי של שני אגפים- ציבורי ופרטי, אך ארגנה את חלליהם כך שיענו על המבוקש (ראה תכנית לפני ואחרי השיפוץ). בשלב הראשון הוסרו מרבית מחיצות הפנים והבנייה החדשה בוצעה תוך שימת דגש על יצירת חללים מרווחים, על צירי תנועה נוחים ורחבים, כמו גם על הדגשת קשר עם המרפסת באמצעות הפתחים ששודרגו והותקנו במסגרות פרופיל בלגי בגון שחור. 

את אזורי האגף הציבורי מיקמה שטרנפלד ב"פרישה רוחבית", כשהם כמו משיקים זה לזה מחד, ומוגדרים בבירור מאידך: בעברו האחד של החלל מוקמה פינת הישיבה, בעברו השני המטבח, בתווך פינת האוכל, וחדר עבודה מוקם כמתבקש בסמיכות כמו "נוגע לא נוגע"- פתוח לכיוון החלל ומקיים עמו קשרי עין ישירים, אך מהווה אזור נפרד. באגף החדרים יושר מתארו העקלקל של המסדרון והורחב לכדי מעבר נוח כמקום בפני עצמו, והחללים השונים מוקמו לאורכו ובסופו- שירותי אורחים, חדרה של הבת ויחידת הורים. 

מבט מכיוון עומק החלל

מסגרתו החומרית של המרחב חמימה ונקייה כאחת, ומהווה רקע הולם לעיצוב אקלקטי המאפיין אותו. ריצוף האזור הציבורי נעשה באריחי אבן בגון גרז', הקירות נצבעו בגון לבן-אפרפר, והתאורה ששולבה בחלל היא תאורה רכה בעיקרה, המתקבלת מגופים שקועים המשמשים להארת צירים לצד גופים דקורטיביים מסוגים שונים. 

עץ, זכוכית, ברזל ושילובי טקסטיל הם השחקנים הראשיים במארג הנינוח והמסוגנן שנפרש לעין, עוטה גוונים בהירים וטבעיים ומתובל בנוכחות החוץ המעשירה אותו בממד נוסף. באזור הסלון משתלבים פריטי ריהוט חדשים עם פריטים "ותיקים", תוך יצירת הרמוניה אנינה בעלת גון אישי שאינה מחויבת לכל סגנון מוצהר כזה או אחר, דוגמת כורסאות ישנות שנצבעו ורופדו מחדש לצד כאלה שנרכשו במסגרת תהליך העיצוב, פריטים עתיקים כשעון אורלוגין גדול, חפצי נוי אהובים, תמונות של בני המשפחה וכיו"ב. פינת האוכל מצוותת שולחן עץ מסיבי ומרשים במידותיו הנדיבות עם כיסאות "לבושים" בשמלות לבנות המקנות רכות טקסטילית, וגוף תאורה המעוצב כעין קופסת זכוכית מלבנית עם מסגרת ברזל מלווה אותה ממעל ומשלים את חזותה הנעימה. המטבח הבהיר הממוקם לצדה בנגישות נוחה לצורכי אירוח כולל יחידת כיור המשתלבת כחלק ממערך ארונות קיר, יחידת אי גדולה המשמשת גם כדלפק אכילה לצורכי יומיום, ופרט מקורי ששילבה שטרנפלד בחלל זה הוא "גיוס" אחד הפתחים הקבועים לשמש כמעין גומחה שקופה המשרתת אותו. 

המטבח ממוקם בנגישות נוחה לפינת האוכל  מבט מכיוון המטבח אל עבר הסלון   

בתוך הגומחה, המתעתעת לרגע באשר לטיבה, מותקנים מדפי זכוכית עליהם ניצבים כלים נאים, ובשקיפותה היא אינה מפרה את זרימת המבט אל החוץ ואף מייצרת עניין וויזואלי שונה. "אלמנטים כאלה, המייצרים סוג של תעתוע הם דרך ליצירת שכבתיות המרחיבה את תחושת החלל" מסבירה שטרנפלד, ואלה אכן חוזרים ומופיעים גם בחללי הבית האחרים לצד פתרונות פונקציונאליים יצירתיים, דוגמת מראה גדולה הניצבת בקדמת החלל הציבורי כאלמנט עיצובי לכל דבר, אך מתבררת כדלת הסוגרת על ארון חשמל.   

מסדרון המוביל לאגף החדרים

חללי האגף הפרטי רוצפו בפרקט (בדיגום "פיש בון" ביחידת ההורים ובפלנקים לבנים בחדרה של הבת) ועיצובם אינו שונה במהותו מהחלל הציבורי, כמוהו מגלם את החמימות, את הניחוח האישי, ואת הקריצות המלבבות-מתעתעות של שטרנפלד. כך, למשל, בחדר הרחצה של יחידת ההורים, שדלתו ואחד מקירותיו תוכננו מפרופיל בלגי וזכוכית חלבית לקבלת מראה קל ואוורירי, נפרצו שני חלונות הנפתחים אל חלל החדר ובמבט ראשון נראים כשתי מראות זהות. שטרנפלד: "החלונות מאפשרים קיום קשר ישיר בין המצויים בחדר ובחדר הרחצה ומרחיבים את תחושת הגודל בשני החללים" חלל החדר רך ורומנטי, נשלט ע"י גון לבן, ובמרכז אזור הארונות/הלבשה שנכלל ביחידה שילבה שטרנפלד יחידת מגירות פונקציונאלית שחלקה העליון נועד לפריטים קטנים, וזיגוג שקוף ששולב מעליו מאפשר לבחון את התכולה בנוחות, ללא "נבירה סיזיפית". 

יחידת הורים

חדרה של הבת ממשיך את הקו הרך והרומנטי של יחידת ההורים, וחדר הרחצה הצמוד אליו ממחיש את הממד הפונקציונאלי של התכנון בפתרונות ששולבו בו: חלל אחסון המשתלב בתוך מראה גדולה שמעל  מדף הכיור, או יחידת מגירות נמוכה המאוחסנת תחתיו ונשלפת בעת הצורך  כשהיא משמשת אף כמושב מרופד. בדומה לחדר הרחצה של יחידת ההורים, אף שירותי האורחים הממוקמים בקדמת המסדרון נתחמו בקיר ודלת מפרופיל בלגי וזכוכית חלבית המונעים תחושת מסה כבדה, וחללם עוצב ברוב חן מחויך על טהרת גווני שחור-לבן: טפט בדיגום גזרי עיתונים שעליו נתלה מקבץ מראות קטנות במסגרות שחורות, מדף כיור שחור, ואף כל מתלה מגבות או ידית של דלת מציגים נאמנות לנוסחת הצבע.

חדר של הבת

המרפסת הלא מנוצלת של טרום השיפוץ הפכה עם סיומו לפינת חמד של ממש, המעוצבת כעין סלון נוסף: שטחה רוצף בעץ ונתחם במכלים שתולים, במרכזה ניצבת מערכת ישיבה מסוגננת, ותאורה רכה משלימה את חזותה. וכך, שמישירים מבט מבחוץ אל תוך חלל הפנים, או להפך, מושלם סיפורה של הדירה שכל כולה אומרת עיצוב מהודק ומזמין כאחד, ואשר כל פרט בה מגלם שיק ביתי חמים ונינוח ותוכן אישי יקר שאין כמוהם על מנת להפוך חלל ל-HOME. 

פרויקט: שיפוץ דירת גג   

 מתוך "שיק של נינוחות", מגזין 123, מרץ - אפריל 2012