עיצוב צימרים בסגנון יפני

עם שובם משליחות בסין, גמרו נחמה ויואב תלמי אומר לנצל באורח כלשהו את השטח החקלאי המצוי ברשותם, במושב עין הבשור בו הם מתגוררים. כשהתגבשה החלטתם לנצלו להקמת חדרי אירוח/צימרים, הם פנו אל המעצבים שרית ורון פלד, בעלי סטודיו "אקו דיזיין" במושב שדה אברהם, והפקידו בידיהם את תכנון הפרויקט.

מבט מהחוץ לכיוון מבנה הצימר שהיה בעברו מחסן. עיצוב וביצוע דלתות : מו סלע.

מבט מהחוץ לכיוון מבנה הצימר שהיה בעברו מחסן. עיצוב וביצוע דלתות : מו סלע.

אם "על פניו" מצופה היה שעיצוב צימרים במושב בנגב ישאב השראה כלשהי מהסביבה המדברית, אין ספק שהמתחם הנושא אופי יפני הוא בבחינת הפתעה - אחרי הכול, מה למדבר הישראלי ולארץ השמש העולה?!

הרעיון להקים דווקא צימרים היפנים גובש תוך "סיעור מוחות" שקיימו נחמה ויואב, היועץ העסקי שלהם ושרית ורון, אשר עבורם היה תכנון כזה כמו מפגש עם חבר יקר. שכן מאז היכרותם שהתרחשה בעת שהות ביפן הם נשבו בקסמה, הפכו לשוחרי תרבותה ומייחסים לה השפעה  רבה על תפיסת עולמם, ובכלל זה על תפיסתם המקצועית "מעבר לרצון לייצר מקום מיוחד שיעניק חוויית אירוח ייחודית, משהו בשקט ובעוצמה של האזור, מזכיר את ערכי התכנסות שמאפיינים את התרבות היפנית" הם מסבירים את הרציונל שעמד בבסיס הבחירה העיצובית של "ראקויה"- השם שהוענק למקום, שפירושו השמש העולה ואשר כל הזכויות לבחירתו שמורות לאמנית הקנג'י תרצה סלע.

השטח שנועד להקמת המתחם משתרע על כדונם, ובשלב שקדם לתכנון ערך לו רון, מומחה בתורת הפנג שוואי, ניתוח אנרגטי שעל פיו נקבעו מרכיביו השונים, דוגמת כיוונים, חומרים או צורות.

הכניסה לראקויה עוברת דרך שער צבוע אדום שמאזכר שערי מנזרים ביפן, והמקום מקבל את פני הבאים עם מרחב מגונן שעיצובו מושתת על מוטיבים מתרבות הגנים שלה - גן בסגנון "טיולי" שמרכיביו המסורתיים כמפל, אי וגשר המוליך אליו, קיבלו פירוש מקומי מותאם לתנאי האקלים של הסביבה המדברית, כאשר הצימרים עצמם מייצגים, למעשה, את בתי התה של הגן היפני המסורתי.

קודם להסבת השטח למתחם אירוח שימשו מבני הצימרים כמחסנים - אחד בתצורת האות ר' והשני רבוע, וב"חייהם" החדשים הם הורחבו וטופלו בהתאמה ליעוד שנקבע להם: בחזיתם נבנו דק עץ ומדרגות, ולצד קונסטרוקציית ברזל התומכת בגג כשרגליה נטועות באדמה מתקבלת תחושה שהמבנה מתנשא מעט מעל פני הקרקע בדומה לנהוג בבתים יפניים מסורתיים.

בחלל הפנים הוגבה מעט הריצוף והתקרה המקורית הוסרה לטובת תקרה חדשה המפצה את החלל על הגובה ש"הלך לאיבוד" עם הגבהת הריצוף. כל צימר הוקף בגינה פרטית משלו, תחומה בגדר במבוק, והזיקה לבנייה היפנית הקלאסית באה לידי ביטוי באופן בו תוכננו החזיתות לפי אמות המידה של הנגרות המסורתית, כסדרה של דלתות הזזה ללא סימון דלת כניסה מוגדרת/ אחת. הדלתות העשויות מעץ ארז עוצבו בחלוקה לקטעים עם שילוב זכוכית חלבית ושקופה, והשקיפות, אשר שולבה שלא כמקובל דווקא בחלקן התחתון, מאפשרת למצויים בתוך חלל הצימר לקיים דיאלוג עם החוץ גם במצב של שכיבה או ישיבה.

בצימר כמו בצימר, הפונקציות ששולבו בחללים הן כאלה המקובלות בחדרי אירוח: שינה, אוכל, רחצה ובידור/פנאי, כאשר את עיצוב הפנים מובילים מוטיבים וערכים אסתטיים המאפיינים את הסגנון היפני. עם זאת, עם כל הרצון הטוב להיצמד למקור ולשמור על אותנטיות, "פה ושם" נדרשו שרית ורון גם לפשרות שהטילו עליהם המיקום ומסגרת תקציב נתונה ומוגבלת. אך האותנטיות, הם מציינים, נשמרה בכל מה שקשור ל"כנות החומר" ולממד הטבעי של החומרים שנבחרו כתחליף למקור. לדוגמה, לריצוף נעשה שימוש בלוחות OSB עשויים שבבי עץ ממוחזר כ"חלופת פשרה" לטאטאמי המסורתי " עלות הטאטאמי יקרה מאד, מה גם ששימוש בלוחות OSB ניתן למצוא  אף ביפן. מעבר לזאת, הנחתם נעשתה בדומה להנחת שטיחי הטאטאמי, כך שהתחושה האחידה והפשטות הטבעית המאפיינות את חללי הפנים המסורתיים ביפן נשמרות" הם אומרים.

קירות החללים נצבעו בגוונים בהירים, לתאורה נעשה שימוש בגופים שקועים המפיצים אור "כללי" לצד גופים דקורטיביים עשויים בעבודת יד מנייר וזרדים, ולתוך "מסגרת עיצוב" זו, המשותפת לשני הצימרים, יצקו שרית ורון ערכים של תורת הין והיאנג כשהגדירו כל אחד מהם כמייצג יסוד: הצימר הרבוע הוגדר כצימר הין ועוצב תוך שילוב גווני שחור ואפרפר המסמלים את ערכי ההתכנסות והממד הנסתר שהינם ממאפייניו, ואילו זה שמתארו זורם בתצורת האות ר' הוגדר כצימר היאנג ועוצב בגווני אדום התואמים את הפתיחות והממד האנרגטי שמאפיינים את היסוד. כך, לדוגמה, בחדר השינה של צימר הין מככב גון שחור לעומת האדום השולט בזה של היאנג, ואף עיצוב פריטי הנגרות, שבוצעו בהזמנה על פי תכנון של שרית ורון, עוקב אחר האנרגיות של היסודות השונים, כמו גם אחר המוטיבים המסורתיים, ומשולב עם נייר אורז.

בצימר היאנג- גווני אדום מתרגמים את הפתיחות והממד האנרגטי שהינם מאפייני היסוד.

אסתטיקה של פשטות וצמצום. גופי תאורה דקורטיביים: קרן נחושתן סטודיו "לוקה", קליגרפיות: תרצה סלע.

המאפיינים השונים לידי ביטוי גם בשימושי החומרים בחדרי הרחצה, שטופלו ברוב תשומת לב כיאה לעיצוב השואב את השראתו ממסורת בה חוויית הרחצה הינה משמעותית ביותר: בצימר הין משמשת אבן צפחה כהה לריצוף וחיפוי החלל, ובזה של היאנג, ששטחו אפשר לשלב בו אמבט גדול יותר, נעשה שימוש בדימוי של בטון, חומר המשלב תכונות של שני היסודות (אפור וקר של ין, לעומת קשה ומחוספס למגע של יאנג) כאשר ההוויה "היאנגית" חוזקה באמצעות חיפוי הקירות באריחים אדומים בעבודת יד.

החלון העגול שנפרץ בשני חדרי הרחצה מצטט מוטיב מתרבות הבנייה העתיקה של יפן, ומכיוון שבצימרים עסקינן, ובתוך כך גם בפינוק מצופה מהשהייה בהם, הם צוידו כיאות באמבט ג'קוזי. בשם אותה ציפייה לפינוק, ו/או בשם "הנקודה הישראלית" אם תרצו, שולבו בחללי הצימרים גם מסכי טלוויזיה "במקום אזור המקדש שניתן למצוא בכל חלל יפני מסורתי" מציינים בחיוך שרית ורון.

הממד האותנטי של החלל נרקם מהאלמנטים והאביזרים השונים שנרכשו ביפן ושובצו בשטחו בסיועה של  עירית להב, העוסקת בהוראת פילוסופיה יפנית- שטיחונים, ציורים, כלים, מפיות, ידיות, לבוש קימונו וכפכפים הממתינים לאורחים לצד ספרים מגזינים העוסקים בתרבות יפן, ועוד. הקירות עוטרו בקליגרפיות עם דברי ברכה פרי מכחולה של סלע, ואת האווירה ה"מלוכסנת" משלימה מוסיקת רקע מקורית מארץ השמש העולה.

 כיאה למקום  שנולד במטרה לייצר חוויית אירוח יפנית, מוצעים למתארחים ב"ראקויה" שיעורי טאי צ'י, עיסויים, סדנה להכנת סושי וכמובן ארוחות יפניות לחפצים בכך, אך מבחינת שרית ורון ה"חותמת" האמיתית לשלמות החוויה היא פסיקתם של "יודעי דבר"- מתארחים יפניים שהגדירו את העיצוב ככזה שאינו מפר את הקודקס היפני-מסורתי ומצטט אותו בכל הכבוד הראוי.

מתוך מגזין 104: "השמש העולה בנגב"