השפעת התכנון הפרמטרי על האייקוניות של מעטפת המבנה
כשאנחנו חושבים על המושג "אדריכלות", רבים מאתנו חושבים בעיקר על החומר ולא על הרוח, אבל מאחורי מילת הבאזז "פרמטרי" מסתתרת רוח חדשה שמאפשרת לאדריכלים להגשים את חלומות התכנון שלהם.
שם האדריכל: טל פרידמן
האדריכל טל פרידמן, שהגיע לביקור קצר בישראל כדי לקדם את הסטארט-אפ שלו FOLDSTRUCT, קובע להיפגש איתי בקפה תמר המיתולוגי, שבמשך שנים רבות שימש בית לאומנים ולאנשי רוח"החלטתי להמשיך את לימודיי דווקא בדטמולד שבגרמניה במגמה שנקראת Computational Construction, משום שהבנתי שיש פער גדול בין מה שאפשר לתכנן על המחשב לבין הייצור עצמו. המחשב סובל הכול. יש כיום תוכנות שמאפשרות חופש יצירתי מוחלט, ולכן האדריכלים יכולים להיות נועזים מאוד בתכנון שלהם. בנוגע ליישום בשטח - יש כיום בעיה, משום שהקווים האמורפיים והעיצוב הנוזלי מתיישרים והופכים לקוביות, ברגע שהם מגיעים למהנדסים ולקבלנים. עולם הייצור לא יודע כיצד להפוך את התוכניות למציאות אפקטיבית, גם מבחינת היישום והמראה וגם מבחינת העלויות". מסביר האדריכל טל פרידמן שהוא רק בן 35 - "ילד" במקצוע האדריכלות, אבל "ילד" עם הישגים מרשימים, במיוחד בתחום מעטפת המבנה.
אלו תשובות חיפשת בגרמניה?
"גרמניה היא מדינה שמתמחה בייצור, ולכן ידעתי ששם אוכל ללמוד איך מדברים עם פס הייצור. ישראל היא מדינת softwareואילו גרמניה היא מדינת hardware. לאחר שעבדתי במשך כמה שנים במשרדי אדריכלות בארץ, הבנתי שאני לא רוצה לשמוע יותר את המילים 'אי אפשר'. המילים האלו הן בעיניי תוצאה של פערי ידע בין האדריכלות להנדסה. כל מה שמפריד בין הפיכת בטון, ברזל, אלומיניום או כל חומר אחר למעטפת צורנית ופונקציונאלית הוא פערי הידע". בסיום לימודיו, המשיך פרידמן בעבודת מחקר ופיתוח עם חברת המתכות הגרמנית אלוקובונד. המחקר עסק בעיקר באפליקציות חדשות ודיגיטציה של תהליכי הבנייה.
במהלך השיחה בינינו פרידמן מכנה את עצמו "תומך לחימה", כאשר עבורו שדה הקרב הוא החיפוש אחר פתרון שפוי מבחינת התקציב. "האדריכלים מגיעים אליי עם התכנון שהם עשו במחשב ואני עוזר להם למצוא את הפתרונות הטובים ביותר. היום גם חברות פונות אלינו בבקשה לעזרה. למשל, הייתה חברת אלומיניום בגרמניה שלקחה על עצמה עבודת בנייה גדולה מאוד, ולפתע גילתה שאין להם את הכלים ואת הידע לתת תוצאה במחיר שהיזם ביקש. המטרה שלי היא לקחת את החומרים הסטנדרטיים ואפילו שיטות קיימות ובאמצעות התכנון הפרמטרי לתת להם טוויסט שיוזיל את העלויות".
הביתן שנמצא באוניברסיטת דטמולד בגרמניה, שעיצב פרידמן בשנת 2016, הוא מבנה מקופל שעשוי ממשטחי אלומיניום. שיטת הקיפול לקוחה ממסורת האוריגמי וטומנת בחובה אין ספור תבניות עיצוב. כדי להגיע לצורת הקיפול הייחודית בביתן הזה ובפרויקטים נוספים, פרידמן פיתח אלגוריתם שתפקידו לחבר, בדרך האופטימלית ביותר, בין החומר לבין המבנה והסביבה. האלגוריתם משתמש בנתונים שונים שמוזנים למחשב כנוסחאות מתמטיות. בסופו של התהליך, האלגוריתם מספק לאדריכל פתרון פרמטרי גמיש שיכול להתאים גם לחומר הנדרש, גם לאקלים וגם לדרישות הסטרוקטורליות.
"עוד במהלך הלימודים פיתחתי שיטה מיוחדת שמאפשרת לי לקפל את החומר עצמו. כלומר, אני לא בונה שלד ועליו מניח את החומר, אלא מתכנן משטחים מתקפלים כך שאפשר לחבר אותם זה לזה בשטח עצמו. באמצעות השיטה הזו אפשר 'לקפל' סוגים שונים של חומרים. אחרי שסיימתי לתכנן כמה פרויקטים באמצעות שיטת הקיפול הזו, גיליתי שנוצר עניין גדול סביב האלגוריתמים שפיתחתי ולכן החלטתי להקים סטארט-אפ לכול דבר ועניין.
"מדובר בעצם ב- custom madeמודולרי... כולנו יודעים שייצור custom made עולה המון כסף, אבל הפיתוח שלי מאפשר לי לקחת כל עיצוב של מעטפת ולהפוך אותו למודולרי אך עם אדפטציות שמאפשרות לשמור על האמורפיות של העיצוב בלי לייקר את העלויות".
עולם מעטפות המבנה עובר רעידת אדמה בשנים האחרונות, בעיקר בהתייחס לתכנון מעטפות מבנה חכמות שמסייעות לחיסכון באנרגיה, לשמירה על טמפרטורות נוחות בתוך המבנה וכדומה. כאחד שמתמחה בתחום הזה, איך אתה היית מגדיר את רעידת האדמה הזו?
"בתחום של מעטפות המבנה, אני חושב שדווקא האייקוניות של המעטפת היא הנושא החשוב ביותר ללקוח. האייקוניות של מעטפת המבנה היא זו שמשפיעה על המחיר של הנכס. מכיוון שהיזם בונה את המבנה כדי להרוויח ממנו, קודם כל הוא חושב איך לשדרג את הנכס - אין ספק שהמעטפת היא הכוכבת הראשית בהצגה הזו. ליזמים של פרויקטים גדולים חשוב מאוד שהמעטפת תהייה אייקונית, משום שהיא זו שעושה עבורם את כל השיווק. אף אחד לא יודע איך נראה בניין האמפייר סטייט מבפנים, אבל כולם זוכרים את המראה של המבנה. ואם נדבר במונחים עממיים יותר, סוג הפרקט שבתוך הדירה לא רלוונטי למחיר הסופי שלה, הבניין כאייקון -בהחלט כן.
"מעטפות חכמות יכולות לעלות ליזם הרבה כסף. נניח שהיזם מחליט לעשות מעטפת כפולה כדי לחסוך בהוצאות החשמל. במציאות של היום יהיה לו קשה מאוד להחזיר את ההשקעה בגלל העלות הגבוהה של המערכת ובגלל שלקוחות לא אוהבים לשלם על דברים שאי אפשר לראות. 'בניין חכם וחסכוני' אלו מונחים חשובים מאוד, אבל אותו בניין בדיוק יכול להיות בזבזני מאוד, לדוגמה בבחירה בחומר שעלות הייצור והשינוע שלו גבוהים במיוחד.
"יש גם את הטרנד של קירות מסך, והם בהחלט הופכים את בניין המשרדים לאייקוני, אבל העובדים עצמם עלולים למצוא עצמם יושבים בתוך חממה. אם התכנון אינו נכון, קירות המסך יוצרים כלובי זכוכית, שברוב שעות היום אי אפשר לשבת בתוכם מרוב חום ולכן הם דורשים קירור אינטנסיבי ובזבזני. ישנם מקרים של תביעות של שוכרים על 'שטחים מתים' במהלך היום, בשל עומס חום ליד החלונות של קירות המסך. לכן צריך לתכנן מעטפת שתהיה גם אייקונית וגם תדע לתת מענה לצרכי אקלים מקומיים ולא להשתמש ב'מוצרי מדף' אדריכליים".
כיצד השירותים שאתה נותן פותרים את הדילמה בין אייקוניות שמטרתה לנצנץ ולמשוך תשומת לב, לבין הצורך של היזם לחסוך כסף?
"הרעיון של הגדלת הרווח מהנכס יכול להגיע לא רק דרך חיסכון בעלות הבנייה, אלא גם דרך העלאת שווי הנכס עצמו ומשיכת קהל יעד איכותי, מה שהיום מצריך משאבים רבים. השירות שלי הוא בעצם עיצוב אייקוני ואנרגטי - הפיכת הבניין לחגיגה, בלי לייקר את עלויות הבנייה. ומכיוון שכפי שהסברתי בהתחלה - הכול תלוי בפסי הייצור,אם פתרנו את בעיית הייצור השגנו את שתי המטרות. היום אנחנו יודעים לתכנן כול מעטפת בהתאמה לצרכים של הייצור. אני מאמין שתמיד יש פתרון, והוא טמון בהבנה מה היזם ומה האדריכל רוצים להשיג. כלומר, הייצור והעיצוב צריכים לתמוך זה בזה – וזאת בדיוק התשובה שאנחנו נותנים".
כתבות נוספות
