האצטדיונים של ישראל עוברים ליגה: בין תקן UEFA לחזון הדור הבא

מאת אדריכל רועי זך ישראלי, שותף, משרד גולדשמידט ארדיטי בן נעים (GAB) מבית אורבך הלוי

האצטדיונים בישראל נמצאים בנקודת מפנה. במשך שנים הם נתפסו כמבנים פונקציונליים בלבד — מקום שבו מתקיים משחק, ותו לא. אך בשנים האחרונות מתגבשת בישראל תפיסה חדשה, הרואה באצטדיון הרבה יותר מאשר מגרש ספורט: מדובר בתשתית עירונית משמעותית, בעלת השפעה רחבה על תכנון העיר, הקהילה ואיכות החיים.

אחד הביטויים הבולטים לכך הוא ההסמכה שקיבל לאחרונה אצטדיון טדי בירושלים מארגון UEFA, המאפשרת לו לארח משחקים בינלאומיים ברמות הגבוהות ביותר. זהו הישג חשוב, שלא רק ממצב את האצטדיון עצמו בסטנדרט אירופי, אלא גם משקף את רמת התכנון, הביצוע והחשיבה שהושקעו בו.

איצטדיון אשדוד בהקמה, באדיבות גולדשמידט ארדיטי בן נעים

במקביל, האצטדיון החדש המתוכנן באשדוד מסמן את השלב הבא בהתפתחות מתקני הספורט בישראל. מדובר בפרויקט עדכני, המתוכנן מתוך ראייה עתידית רחבה — לא רק כמקום שבו מתקיימים משחקים, אלא כמרחב עירוני משמעותי, כזה שמייצר חוויה שלמה עבור הקהל והעיר.

“טדי ואשדוד הם חלק ממערך רחב הרבה יותר,” אומר האדריכל רועי זך ישראלי, שותף במשרד GAB מבית אורבך הלוי, מהמשרדים המובילים בישראל בתכנון מתקני ספורט. “המשרד אחראי לתכנון של שורה ארוכה של אצטדיונים ומתקנים ברחבי הארץ — בהם אצטדיון טרנר בבאר שבע, אצטדיון האתלטיקה גבעת רם בירושלים, אצטדיון המושבה בפתח תקווה, אצטדיון מרים בנתניה, אצטדיון רחובות, אצטדיון חדרה ואחרים. כל אחד מהם מבטא שלב נוסף בהתפתחות של התחום בישראל.”

איצטדיון טדי, קרדיט: גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים

לדבריו, השינוי המרכזי אינו רק אדריכלי — אלא תפיסתי. “האצטדיון המודרני הוא לא רק מקום שבו מתקיים משחק. הוא חלק מהמרקם העירוני. בעולם, אצטדיונים הפכו למוקדי פעילות פעילים לאורך כל השבוע — עם מסחר, בילוי, אירועים ושימושים נוספים. הם חלק בלתי נפרד מהחיים העירוניים היום יומיים.”

ההסמכה של טדי, הוא מסביר, היא דוגמה מצוינת למגמה הזו. “כדי לעמוד בתקני UEFA נדרש הרבה מעבר למגרש איכותי. מדובר במכלול שלם של תכנון — החל מחוויית הקהל, דרך נגישות ותנועה, ועד לתשתיות עירוניות מתקדמות. זהו סטנדרט שמיישר קו עם הערים הכוללות את המתקנים המובילים בעולם.”

איצטדיון אשדוד, GAB אדריכלים — הדמיה

האצטדיון החדש באשדוד, לדבריו, מבטא את השלב הבא. “זהו פרויקט שמבוסס על ניסיון שנצבר לאורך שנים במשרד בתכנון אצטדיונים בישראל. אנחנו כיום נמצאים בשלב שבו תכנון מתקנים אלה נעשה מתוך תפיסה מתקדמת והבנה עמוקה של הצרכים העתידיים של העיר ומיקומו של האצטדיון בתוכה.” בהשוואה לעולם, ישראל נמצאת בתהליך מואץ של צמצום פערים. “באירופה ובארצות הברית, אצטדיונים הם חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני. הם מתוכננים כך שישמשו את העיר גם מחוץ לימי משחק. בישראל, אנחנו רואים תנועה ברורה בכיוון הזה. האצטדיונים החדשים מתוכננים מתוך ראייה רחבה יותר — לא רק של הספורט, אלא של העיר כולה. האצטדיונים שבעבר נבנו מחוץ לערים מושכים לכיוונם את השכונות החדשות הנבנות בעיר, אשר עוטפות את האצטדיון ומכניסות אותו אל תוך הרקמה העירונית המתפתחת.

לדבריו, האתגר המרכזי כיום הוא להמשיך לחשוב קדימה. “אצטדיון הוא השקעה לעשרות שנים. לכן הוא חייב להיות גמיש, מותאם לשינויים, ועם יכולת להישאר רלוונטי לאורך זמן. זו לא רק שאלה של כמות מושבים — אלא של איכות התכנון ושל החיבור לעיר.”

בסופו של דבר מדובר בתהליך רחב יותר. “האצטדיונים שנבנים היום בישראל הם חלק משינוי עמוק יותר באופן שבו אנחנו מתכננים ערים. הם כבר לא מבנים מבודדים — אלא חלק מהמרחב העירוני. וככל שהתפיסה הזו תעמיק, כך נראה יותר ויותר מתקנים שמיישרים קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים.”

צילומים: צילומים: גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים, GAB  אדריכלים, אנה קפלן