עיצוב גינות

גינה לחופו של ים

על גינה סמוכה לים שתוכננה ע"י אדריכלית הנוף רנית רוזנטל ומטופחת באהבה ע"י הגנן אלי סופר

מערכת בית ונוי

15 דקות קריאה

03-04-2013

איורים: רנית רוזנטל

ביצוע הקמה: רמי קדם, "גן עדן מקדם"

מן הרחוב לא רואים דבר, אך פתיחת שער הכניסה המצוי בצידו המזרחי של הגן מפגישה את הבאים עם גשר עץ קטן המסמל מעבר לחווית מים – בריכה מעוטרת בצמחייה ומשמאלה פינת ישיבה אינטימית בנויה מאבני פירוק שעל מנת להגיע אליה וליהנות מצלו של הבסקוס טיליתי 'סתריה' יש לדלג על אבני קפיצה במים.

כמה מדרגות מובילות אל רחבת הכניסה לבית- חלל מוצף שמש במתאר סימטרי של עיגול מושלם מוקף קורטידריה מכסיפה (עשב פמפס) ושיח-אברהם משולש. השביל המוליך אליה מרוצף אבן כורכרית ולצדו מצוי קיר מים מאבן שיש אדמדמה, שעליה נשפכים המים ונאגרים בבריכה נוספת, הממוקמת במפתן הבית ומייצרת חוויית מים שונה לגמרי מקודמתה.

בכיוון דרום, לצד מדשאה נמצאת בריכה שלישית - ברכת השחייה. שתיהן עטופות בצמחייה, בעיקר של צמחים עשבוניים רב-שנתיים המהווים להן מסגרת פרחונית. מתאר הבריכה דמוי האות ר', ישרה בצידיה המזרחיים, צפונים ודרומיים ומתעקלת בצד מערב, כאשר צמחיה משוחררת ושופעת מרככת את צדה הישר ומהווה גם מחסום חזותי למתבונן מן הרחוב.

סלעי הכורכר הפזורים סביב ובחירת הצמחייה הנמוכה והכריתית, מרמזים כי זוהי גינה הקרובה לים, תחושה שמתעצמת כאשר מבחינים בצמרות העצים המתקשים לשרוד ברסס המלוח. כאן פורחים בססגוניות עינן מסרקני, עכנאי הדור, מיני פלרגון, ליריופה כדנית, לובליה מסדרת הוט, פיקוס 'גרין אילנד', בוגנווילאה נאה ועוד.

בצידו המערבי של הבית מכה יופיו של הים, וצמחיה נמוכה וקשיחה יחסית שנשתלה בין סלעי הכורכר כמו רוכנת כדי להתגונן מנזקי המלח ולאפשר מבט אל המרחב.

סיפורו של גן

לפני כ-6 שנים, אחרי שנות מגורים רבות, גמלה בלבם של בעלי הבית השוכן בשרון החלטה להרחיב את ביתם, ובתוך כך לטפל גם בגינה הסובבת אותו - גינה ששטחה משתרע על כ-2 דונם, והיא ממוקמת על גבי מצוק שגובהו כ-15 מ' מרוחק כ-30 מ' משפת הים. במסגרת זו הם פנו לאדריכלית הנוף רנית רוזנטל מחברת "מנגינה" שבידה הפקידו את מלאכת התכנון, ולגנן אלי סופר מחברת "שורש העניין" שבידו הופקדה מלאכת תחזוקה. רנית ואלי עובדים תוך שיתוף פעולה, ובהתאם למשובים שהתקבלו מאלי כלל התכנון החדש גם שינויים בבחירת צמחייה.

תכנון הגן

מטרת התכנון הייתה יצירת מקומות שהייה נעימים לדיירי הבית, כמו גם אפשרות לנצל את שטחו לנסיבות של אירוח ועריכת אירועים. מלכתחילה ברור היה כי מיקום הגינה אל מול הים ישפיע על גיבוש תכנונה, הן מבחינת חבירה לנוף, והן מבחינת בחירת הצמחייה, כאשר תשומת לב מיוחדת ניתנה ליצירת חווית מעבר הדרגתית אל האזור הצופה לים.

במסגרת התכנון חולק שטח הגן לשני מפלסים: מפלס רחבת הכניסה, שבגובה הכביש מונמכת ב-2 מטרים, ומפלס שגובהו מקביל לזה של הבית (מפלס 00). בנוסף, בוצעו שינויים במיקום הכניסה, ברחבת הכניסה, באזורים המגוננים ובמיקום המדשאה, וכן שולבו תוספות חדשות, "מימיות" במהותן - בריכת דגים במפלס התחתון, בריכת נוי במפתן הבית, ובריכת שחייה במדשאה.

חלקו המערבי של הגן, הצופה אל הים ונשקף מסלון הבית ומחדרים נוספים שבו, כמעט ולא שונה: המבט הפתוח אל הים נשמר, ובשטח שובצו מעט סלעי כורכר רכים ונמוכים המשתלבים עם הנוף הטבעי, חוברים אליו ומדגישים אותו, וכן צמחייה קישוטית ומעניינת.

אזור זה הוא המקום היחיד בו הגן אינו מופנה פנימה אלא החוצה - לטבע, לים. מעבר לכך, הפסלים הרבים ששובצו במקומות שונים מוסיפים גם הם לעניין ולהפתעה.

גינה פונה לים

רחבת הכניסה

את השביל הפשוט שהוביל אל הבית בעבר, לפני שבוצעו בו שינויי התכנון, החליף מעבר המתגלה כמרחב ציורי ורחב ידיים (כ-70 מ') המשלב בשטחו בריכה עם דגי נוי (כ-10 מ'), מפל מים המשמיע צליל פכפוך נעים, גשר, ופסל של אישה רוחצת במים הזורמים מסלע הממוקם מעליה- אזור ספוג שלווה המזמן התנתקות מן הרחוב ומהווה פינה המאפשרת רוגע והנאה.

מכיוון שהרחבה מצויה במפלס המוגן יחסית מרסס ים התאפשר לשלב בה צמחייה עדינה יחסית, כגון: דיאטס דו-גוני, גפנית משולשת, דם-המכבים העלווני, סיגל קיסוסי (סיגלית אוסטרלית), קנת הכלאיים, מרווה 'אינדיגו ספיירס', וצמחי מים דוגמת גומא הפפירוס, מיני וזני נימפאה ואיריס ענף

גינה בחולות

המפלס העליון – אזור מזרחי

המפלס העליון נגלה בעת העלייה במדרגות, כאשר הגן לא נחשף מיד, אך ניתן להציץ אל עבר המדשאות ואל עבר הפתעות העתידות להתגלות מאוחר יותר. מנקודה זו ישנה אפשרות לפנות אל הבית במעבר המשלב בריכת נוי עם מפל מים וקיר אבן ייחודי, או להמשיך לרחבת הדשא ולבריכת השחייה שממול.

אם פונים אל הבית, הגישה נעשית דרך רחבת כניסה פורמאלית וסימטרית, המובילה לעברו בציר ברור, ולעומת זאת, אם פונים אל הגן מבחינים מיד כי הוא מתוכנן בקווים עגולים וטבעיים והצמחייה משולבת עם תחושת הים- צמחים עשבוניים רב-שנתיים וצמחים המאפיינים את אזור החוף, וסלעי הכורכר המרמזים אמנם על ההמשך, אך המרחב עדיין מופנם יחסית.

בריכת שחיה בגינה

המפלס העליון – אזור מערבי

באזור המערבי מפנים סלעי כורכר וצמחיית חוף את המבט החוצה, ומהווים תפאורה לשחקן הראשי – הים.

אזור זה משמש לתצפית בעיקר מהבית ולישיבה שלוה כשאין רוח חזקה מהים.

בחירת הצמחים

השיקולים בבחירת הצמחים התבססו על רצון לחבור לים או להינתק ממנו, וכן על רצון ליצור גן דינאמי שנע ברוח, צבעוני, פרחוני ומשמח.

התייחסות מיוחדת ניתנה למיקום הצמחים בתוך הגן מבחינת עוצמת האור (מקום חשוף או מוצל), ובחירת העצים הייתה קשה במיוחד, שכן לא קל להם לעמוד ברוחות החורף ללא הגנת מבנה. לפיכך, בגבול המזרחי של הגן נשתלו עצים המשמשים להסתרה ולהפרדה מן הכביש, וכן מעט עצי נוי ופרי, דוגמת חרוב מצוי, פיקוס התאנה , פיג'ואה תרבותית ועוד.

באזור המרכזי והמערבי שולבה מדשאה שנועדה לשמש כמקום משחק לנכדים ולנסיבות של אירועי אירוח, והיא נפרשת בגבעות משתנות ובשיפולים "טבעיים" ליצירת עניין ודגש של מרחב, כמו גם של תחושה ירוקה.

במרחב הגן שולבו גם שיחים ובני שיח ואף ורד מטפס מהזן 'דון זואן', כאשר דגש רב ניתן לשילוב של צמחים עשבוניים רב-שנתיים: רבים מהם בגוונים סגולים, ארגמניים וורודים ביניהם טולבגיה חכלילית, אגפנתוס אפריקני, ארג'ירנתמון שיחי (חרצית שיחית) ועוד. בנוסף לצמחים פורחים ישנו שימוש רב בצמחים בעלי עלווה אפורה (לבן עלה שיחני 'קומפקטי' או ארגמנית (זיף-נוצה מחוספס 'ארגמני') המשתלבים אחד עם השני, וכן בצמחים דגניים או דמויי דגן שנותנים תחושה של אווריריות ותנועה ברוח, דוגמת מלעניאל דקיק. לצד צמחים אלה נעשה שימוש מועט גם בצמחים חד-שנתיים, כגון זני פטוניה מפלית בינונית, שנשתלו בעיקר בתוך כדים הפזורים בכל רחבי הגן.

הבריכה שמצויה בצדו המזרחי של הגן עטופה בצד הפונה לרחוב בשיחים דוגמת ברזילי הדור וקורטידריה מכסיפה (עשב הפמפס) וערוגת של גאורה קיפחת 'סיסקיו פינק'.

בצד המערבי נעשה שימוש בצמחים קשיחים יותר כגון קריסה גדולת-פרי, מיני אגבה ויוקה ופיטוספורום יפני. פריחה שופעת מתקבלת ממיני נר הלילה, מללנית ריחנית (סלסלי כסף) וכן מחרציות הממוקמות בגומחות מוגנות יחסית.

הקרבה לים, לרוחות ולרסס המלוח מגבילה את מספר הצמחים בהם ניתן לעשות שימוש, אך אלי ורנית מנהלים מעקב אחר צמחים חדשים ומעניינים ועורכים ניסויים שונים במטרה לגלות פוטנציאל אפשרי למגוון רחב יותר של צמחים בעלי יכולת לעבור את סערות החורף בסמוך לשפת הים.

בריכת נוי

משיכת בעלי חיים

מכיוון שבגן יש עושר צמחייה ובריכת דגים, הוא מושך אליו בעלי חיים רבים, ובין המבקרים בו ניתן לציין זיקיות, דבורים, קיפודים וציפורים למיניהם

תשתית קרקעית

מרבית הקרקע בגן מיובאת וברובה מדובר באדמת חמרה. לדברי אלי היא הומלחה עם השנים והוא מטייב אותה מדי שנה בקומפוסט והומוס.

בתוך הכדים ישנו מצע פרלייט הדורש הקפדה מירבית לגבי השקיה ודישון.

הטיפול בגן

הגן מטופל באמצעות עבודה יום-יומית שנדרשת להתמודד עם רוחות חזקות רוויות רסס ים כל השנה ובמיוחד בתקופת החורף והסערות ששוברות עצים וממיתות חלק מהצומח.

צמחים עונתיים מוחלפים אחת לארבעה חודשים, וחלק מן הצמחים הרב שנתיים אחת לשנה עד שנתיים.

הצמחים נגזמים באופן לא פורמאלי, והמדשאה מכוסחת אחת לשבוע ועוברת טיפולי אוורור ודילול אחת לשנתיים.

קומפוסט והומוס מוספים אחת לשנה בין דצמבר למרץ, וכן נעשה שימוש בדשנים אורגניים (דוגמת פרפקט או בלנד). הדשן הכימי היחיד בו נעשה שימוש הוא – מקס גארד, שניתן אחת לשנה למדשאה.

כמות ההשקיה שצורך הגן רבה, כ-125 מ"ק לדונם מידי חודש (להוציא את העונות הגשומות), והיא מבוססת על טפטפות לצמחים, מערכת המטרה ולעיתים גם מתזים במדשאה. כמו כן, לעיתים מתווספת השקיה ידנית, בעיקר במטרה לשטוף את המלחים מהצומח.

הטיפול בעשבים נעשה באמצעות חרמש מכני או בעמל כפיים, והגנת הצומח נעשית אך ורק באמצעות חומרים המאושרים ע"י האיגוד לחקלאות אורגנית דוגמת נימגארד או ביופיטוז.

ברכית נוי בגינה

אל מול הים

כך, במיקומו הסמוך לשפת הים הגן הינו גן מופנם ומנותק מסביבת הרחוב והישוב, ובה בעת שזורה בו תחושה של פתיחות, מרחב, וחיבור לנוף ולמקום. שטחו משלב פינות מסתור, להתבודדות ולצפייה בנוף, לצד מרחב המאפשר אירוח ובילוי משפחתי, כאשר כוכב ההצגה הוא לעולם הים ונוכחותו המרגיעה.

גינה לחופו של ים

הצטרפו לניוזלטר של בית ונוי

כתבות נוספות