עיצוב פנים

שיק מחויך

סגנון, אוּמנות ושמחה הם שלושה מרכיבים הרוקמים את תפיסת עולמו של המעצב האמריקני ג'ונתן אדלר, שהחל את דרכו כקדר והיום הינו בעליו של מותג עיצוב משגשג הנושא את שמו ומגיע עכשיו לארץ

מערכת בית ונוי

10 דקות קריאה

21-04-2015

חלל בעיצובו של ג'ונתן אדלר: עשיר בצבע, קווים, טקסטורות וקריצות

בגיל 12, כששהה במחנה קיץ, התוודע ג'ונתן אדלר לראשונה לחמר, נשבה בקסמו, וכל השאר היסטוריה. מה שהחל כהתאהבות בקדרות בה עסק מאז אותו מפגש ראשון, הוא היום מותג עיצוב משגשג ומוערך המציע פריטי ריהוט, נוי, טקסטיל ותאורה ב- 25 חנויות רשת ברחבי ארצות הברית לצד נקודות מכירה בכל העולם. מציאות של הצלחה שלא ממש "מתיישבת" עם העובדה שכשהיה אדלר סטודנט לאמנות באוניברסיטת בראון ובילה את מרבית זמנו בעבודה עם חמר בביס לעיצוב של רוד איילנד, הכתירו אותו מוריו כחסר כישרון ויעצו לו לעבור לניו יורק ללמוד משפטים!

מגשון עם קריצה משעשעת עשוי פורצלן בעיצוב זברה וציפוי זהב

אדלר אמנם עבר לניו יורק, אך לא שעה לעצת המורים. אהבתו לחמר "עברה" איתו, וכך גם ההכרה שכל רצונו הוא "ליצור כלי חמר שאני עצמי ארצה לקנות" כפי שהוא מנסח זאת. הוא החל ללמד בסדנה ותיקה להוראת קדרות בתמורה לחלל סטודיו בו השקיע את מרב זמנו ביצירת קולקציה, והזמין את קנייני רשת BARNEYS להתרשם ממנה. הקניינים התרשמו, ואדלר, כהצגה של איש אחד- המעצב והיוצר, האורז והשליח, סיפק את הסחורה "תרתי משמע".

עיצוב מהוקצע וחדשני למנורת שולחן ניקסון: בסיס שיש, מסגרת ניקל ונחושת, אהיל פשתן אפור. מסגרת הנורה מעוצבת בהשראת התקופה הניאו קלאסית של שנות ה-60.

קשר עם ארגון שתכליתו עזרה לאומנים במדינות מתפתחות זימן אותו להעביר סדנאות בפרו, ושם, בהיותו משוחרר מהיומיום האינטנסיבי של חייו בניו יורק, היה הרשה לעצמו לחלום. לחלום ולקבל השראות יצירה חדשות שהפכו, מסתבר, למותג הנושא את שמו ובימים אלה מושק בארץ בבוטיק SETI בנווה צדק.

לשימוש פרקטי עם טוויסט יצירתי: זוויתן לספרים בסימן שלום, עשוי פורצלן בוהק עם בסיס שיש.

לצד עיצוב הפריטים נוטל אדלר חלק בפרויקטים של מותגים מובילים, מעצב חללים משמש כשופט בתוכניות עיצוב בטלוויזיה, והוא אף מחברם של ארבעה ספרי עיצוב. ריאיון קצר שאנו מקיימים עמו משרטט פרופיל של יוצר שמונע מכוח תשוקה לעיצוב ואהבת החיים, וכך, גם כשאנו מבקשים ממנו להגדיר רק במילה אחת מהי משמעותו של עיצוב עבורו, תשובתו אינה מסתפקת באחת אלא כוללת שלוש "סגנון, אוּמנוּת ושמחה".

מיכלי אחסון מעוצבים מפורצלן בעבודת יד עם כיתוב שובב המתייחס לתכולה.

התחלת כקדר נלהב מאד שהשקיע רבות למען קידום יצירות החמר שלו, מה גרם לך לנדוד למחוזות אחרים ולחומרים אחרים, לעיצוב פריטים כרהיטים, גופי תאורה, טקסטילים ועוד?

"זו הייתה התפתחות טבעית. הייתי צריך "משהו" להניח עליו את כלי החמר שלי, אז עיצבתי רהיטים. הייתי צריך לשים עליהם משהו אז עיצבתי כריות. הייתי צריך תאורה אז עיצבתי גופי תאורה. אך עדיין, כל דבר שאני יוצר ומעצב מתחיל בסטודיו לקדרות. שם הכול קורה, שם נולדים ומתגבשים כל הרעיונות".

סט איקס עיגול אהבה ושלום- משחק ואלמנט נוי כאחד.

יש הבדל גדול בין לגעת בחומר פיזית ולעבוד איתו, לבין שרבוט סקיצות, לרהיטים למשל.

"זה לא משנה מה ואיך אתה עושה. התהליך היצירתי הוא זהה. אמנם אני לא בונה רהיטים במו ידיי, אך ההתייחסות אליהם היא אותה התייחסות- לצורניות ול"סילואטה" של האובייקט, לפרופורציות שלו, לצבע ולעבודת האומנות".

צבעוניות עליזה וסגנון מהוקצע כאחד.

האם העיצובים השונים מתגבשים כתהליך מתפתח, או נולדים כתוצר של רעיון שהבזיק כך פתאום או השראה של רגע?

"יצירתיות היא מהות נועזת, חצופה וקסומה, ואני משתדל לא לחשוב על כך. אני בעיקר משתדל שהמוח והעיניים יהיו תמיד במצב הכן, פקוחים לרווחה".

פריטי נוי מוזהבים וחיות כמקור השראה: סטייל יוקרתי ומשועשע כאחד.

הקולקציות של אדלר עשירות, רחוקות מה"רזון" המינימליסטי אליו הורגלנו בשנים האחרונות. אפשר לזהות בהן השפעות של אמנות שנות החמישים ושל תרבות פופ, כשהן מיתרגמות לצבעוניות וטקסטורות תוך יצירת סגנון אישי אלגנטי ושמח כאחד, מהוקצע ומתובל בקריצת הומור. טרנדים ותכתיבי אופנה כאלה או אחרים אינם מצויים על סדר היום שלו, והאפיל המסוגנן-אופטימי שעולה מהפריטים מייצג את תפיסת עולמו הדוגלת בסטייל יוקרתי, אל זמני ומחויך, ואינה לוקחת את עצמה ברצינות רבה מידי "אני רוצה להראות שעיצוב רציני, לא בהכרח צריך להיות רציני או כבד" הוא אומר.

נגיעות שיק ומודרנה בסט משחק איקס עיגול בעבודת יד, משלב בסיס שיש וחיילי משחק מנחושת מצופה זהובה.

איך "מיישרים קו" עם מציאות של שפע ורוויה שתדיר מחפשת ריגושים חדשים בשדה העיצוב?

"אני לא מוטרד מ"יישור קו" כזה. אני פשוט מעצב מה שאני רוצה לעצב, ומקווה שאנשים יאהבו את הפריטים כמו שאני אוהב אותם".

ראש "מוהיקני" משמש כמתקן סוכריות על מקל.

שנות פעילותו של אדלר בזירת העיצוב הניבו שפע מגוון ומרשים של פריטים, וכשאנו תוהים אם הוא זוכר את הראשון שבהם הוא מתקשה ותשובתו גלויה וכנה "אני לא זוכר, אבל בטוח שהוא היה נוראי". ככזה שהינו חביב עליו במיוחד הוא מציין את קערת DORA MARR "זוהי קערה שבכל היקפה משתלבים פנים. היא מעודנת ואוורירית במראה שמדמה קרח קפוא ונותן תחושה שכך בדיוק היא צריכה להיות ולהיראות". בה בעת, למרות שהקולקציות שלו מקיפות מגוון רחב של חומרים, החמר, כור מחצבתו היצירתי הוא לעולם מושא נאמנותו "זה תמיד החמר. תמיד היה ותמיד יהיה" הוא מצהיר בהחלטיות.

אגרטל מעוצב כיד שאוחזת גביע גלידה.

את ההומור והאופטימיות של אדלר קשה להחמיץ, ולא רק כשהן שזורות בקולקציות שלו. גם האמירות שלו מיטיבות לשקף אותן. כך, למשל, הוא גורס ש"אם הפריט לא יגרום ליורשיך לריב עליו, אנחנו לא נייצר אותו", ובאותה רוח הוא עונה גם לשאלה על יחסו לצו הקיימות שחלחל לתחום העיצוב "אני חותר לעצב פריטים שלא ירצו לזרוק אותם, כך שזה ידידותי לסביבה...", ומסתבר שיש בדעתו ליצור הרבה כאלה. שכן, כשאנו חותמים את הריאיון הקצר בשאלה על מטרות שסימן לעצמו ועל חלומות לעתיד תשובתו היא חד משמעית "עוד, עוד, עוד. עוד פריטים מעוצבים, עוד חנויות. אני מעצב חסר מנוח. ככל שאני מעצב יותר, כך אני גם שואף לעצב עוד ועוד".