יותר ירושלמי מירושלמי

בתחילה, בזכות גודלו של המבנה, הלקוחות חשבו להפוך את החלל לכמה יחידות עצמאיות המתפרשות על שתי קומות, אבל כאשר אדריכלית הפנים עפרה יעיש ביקרה במבנה וראתה את תוכניות הבנייה של משרד האדריכלים הקודם, היא הבינה שיש בעיה גדולה מאוד: "כשהסתכלתי על מה שאמור להיות הקומה השנייה של אחת היחידות, הבנתי שהתקרה תהייה נמוכה מאוד, בגובה 1.60 - ולכן אי-אפשר יהיה לעמוד שם. מצד שני ראיתי את הפוטנציאל העצום שיש למבנה כבית פרטי מפנק במיוחד. שוחחתי עם הלקוחות והסברתי להם את המצב והם הסכימו להצעה החדשה שלי."

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

"כשהגעתי לביצוע המדידות, הוכיתי בתדהמה למראה המקום, והבנתי שנכנסתי להרפתקה מאתגרת. עם כל זה שאני אוהבת  אתגרים והרפתקאות, באותו רגע טיפה נלחצתי, הקירות היו עבים מאוד והמבנה היה חשוך ומבורדק... לא ידעתי מאיפה להתחיל."

למזלה של יעיש, המודד שהגיע עמה (שהיה אדריכל במקצועו) הבחין גם הוא ביופי שמסתתר מתחת לעזובה, ואמר: "יש לך כאן מכרה זהב". יעיש יצאה מהמבנה, לקחה נשימה ארוכה וכשחזרה אליו שוב, הפעם חמושה ב'משקפיים וורודות' - הרעיונות התחילו לזרום בלי הפסקה. 

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

"אפשר לומר שבמשך חצי שנה רק ישבתי ותכננתי, חשבתי איך אני מתמודדת עם מעטפת מבנה וקירות עבים במיוחד שאי-אפשר לשבור.... ואם כל זה לא מספיק." יעיש צוחקת "בית הדפוס הוא מבנה לשימור... כמו שאת בוודאי יודעת יש הגבלות רציניות מאוד בנוגע למבנים האלו. הסתכלתי על החלונות הגדולים שיכולים להכניס שפע של אור לתוך המבנה וידעתי שאני חייבת לשמור על הגודל שלהם. שיפצנו דלת בת 110 שנה ואפילו הצלחנו לשמור על הפרזולים המקוריים. החלפתי מסגרות לתמונות ישנות ופיזרתי אותן ברחבי הבית. 

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

"בכל פינה מצאתי מזכרת היסטורית מרתקת. לדוגמה במרפסת של החלל שהפכתי לחדר השינה, הייתה מונחת אדנית מובנת נפלאה, שהעדפתי לא להרוס. האדנית פתרה לי את הבעיה של מיקום התאורה, מאחר ואי אפשר היה למתוח כבל שיתאים לתקרה הגבוהה – מיקמתי משטח 'בוצר' באדנית שבתוכו מונחים הספוטים, השקעים ושקעי USB... והייתה גם ספרייה ישנה במרפסת שהסבא של הלקוח הביא איתו מגרמניה. ידעתי שזאת חובתי, לא רק  לשפץ את הספרייה, אלא לחשוף את יופייה הרב. הנגר שייף את הצבע וחשף את עץ האלון הטבעי שהסתתר מתחת." 

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

מכיוון שיעיש נשבתה ביופיו של המבנה, התקציב היה משוכה נוספת שהיא הצליחה לדלג מעליה בקלילות. "הפיכת חלל שהוא תעשייתי מטבעו לבית פרטי, היא עבודה מסיבית מאוד שבדרך כלל דורשת תקציב של מיליון שקל ומעלה - במיוחד כשמדובר במבנה ישן שנמצא בקור הירושלמי, אבל הצלחתי לסיים את הפרויקט בתקציב של ארבע מאות אלף שקל, כולל הוספת בידוד לכל הבית והכנסת חימום רצפתי. הקסם הזה קרה בעיקר בזכות אנשי מקצוע נפלאים והייתה גם הילה של אופטימיות שעטפה את בני הזוג ושמרה עליהם." 

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

בפעם הראשונה שהם ראו את הבית - בעל חליפה ירושלמית מכובדת מבחוץ, ואווירה רוחנית חמימה של ירושלים העתיקה – מצא חן מאוד בעיניי הלקוחות. "אחת מהמטרות של הלקוחות הייתה שהבית ישמש גם לאירוח של דיפלומטים ואנשי עסקים שהם הכירו. לכן תכננתי סלון שמצד אחד הוא רחב ידיים ויכול להכיל יותר מעשרה אורחים ומהצד האחר הוא חמים ומזמין. משום שהתקרה הייתה גבוהה במיוחד, והחלל גדול, חששתי שהחום העיצובי ילך לאיבוד. בעזרת משחקי תאורה מיוחדים הצלחתי לשמר את האווירה הנינוחה." 

צילום: דניאל צאירי | אדריכלית פנים: עפרה יעיש   

"את פשוט קוסמת... לא האמנו שנצליח להגשים את החלום ועכשיו זה יצא מעל ומעבר למצופה." אמרו הלקוחות כשהם הסתובבו בין חדרי ביתם החדש. 

"עד היום האנרגיה של הפרויקט עוטפת אותי." יעיש מסכמת בחיוך. "זה היה פרויקט מטורף. רוב השיפוצים נעשו בתקופת הקורונה, בין סגר לסגר. חנויות נסגרו, אנשי מקצוע נכנסו לבידוד. זאת הייתה תקופה מורטת עצבים אבל בזכות אנשי המקצוע המסורים שנתנו את כל כולם לפרויקט, ובזכות הלקוחות המדהימים כל חלקי הפאזל התחברו."

עפרה יעיש. צילום: חגית פרנקל   

ליצירת קשר - עפרה יעיש תכנון ועיצוב המטבח פנים: