בית כסיפור בהמשכים

סגנון מוצהר או אפיון צורני מזוהה, אינם מן הביטויים שהאדריכלית שרון נוימן נוקטת בהם כשהיא מדברת על תכנון בתים. "יש תכנון טוב, נקודה. כזה שצומח מתוך משוואה קבועה שמרכיביה הם פרוגראמה מדוקדקת, תנאי השטח וזכויות הבנייה. באורח זה הוא חוצה זמנים ואופנות ומעניק מענה נכון לכלל ההיבטים, הדרישות והצרכים". גם הבית השוכן באחד מישובי השרון תוכנן על בסיס משוואה זו, וכמו לכל פרויקט שהיא מתכננת, הגישה נוימן לדייריו שלוש סקיצות שונות לבחירה "לאותם נתונים ניתן לגבש מספר אופציות. תכנון יכול להיעשות מזווית שונות, וכשלדיירים מוגשות שלוש חלופות בתלת ממד, זה מסייע להם לבחון אותן ולחדד את הרצוי להם" היא אומרת. מרכיבי משוואת הבית בשרון, כללו נחלה שמשתרעת על חמישה דונם וככזו מגדירה זכויות בנייה מסוימות, שטח מאורך ומשופע הפונה לנוף נאה, ופרוגראמה שהגדירה בית שיבטיח פרטיות וחלוקת חלל שתייצר הפרדה בין ההורים וילדיהם הבוגרים. 

העמדת הבית על המגרש נעשתה תוך ניצול מיטבי של הטופוגרפיה המשופעת, כך שהוא נמוך בכ-2 מ' ממישור הרחוב, מוצנע ממנו ואכן נהנה מפרטיות, כמו גם מפתיחות מרבית לנוף הסביבה בחזיתו האחורית. שביל כניסה מרוצף וארוך למדי מוביל מהרחוב פנימה אל החצר, עד הגיעו ליחידת כניסה המהווה מעין שכבה מקדימה לבית, ותכנונה משלב שני פתחים - פתח שער רחב ופתח נוסף, צר, לצדו. השטח המישורי מאחורי אלמנט זה מנוצל לשמש כרחבת כדורסל מוצנעת, ואת הבית, הנחשף תחילה מבעד לפתחים ונגלה במלואו בהמשך הרחבה המרוצפת ניתן לתאר כסיפור בהמשכים: ארבעה אגפים נפרדים המרוכזים סביב פטיו מרכזי ושלושה פרקי חיבור שקופים ורחבים- מעין "קניונים", שמחברים ביניהם ומגדירים את ציר התנועה בחלל הבית. הפרק הרביעי, "החסר", הוא, למעשה, שביל הכניסה המוביל מן הרחוב אל הפטיו ואל הבית. "הרעיון המנחה היה לייצר את ההפרדה המבוקשת, ובו בזמן לאפשר מבטים ממוקדים אל הנוף שנחשף דרך פרקי החיבור ומלווה את ההתנהלות בחלל" אומרת נוימן על המבנה הגושי שחזיתו הקדמית מאופיינת בשכבתיות, וחללו הפנימי נרקם מרבדי תוכן משתנים הנעים בין אטום לשקוף, גלוי ומוצנע.

מבט מכיוון המטבח. נגישות נוחה בין הפונקציות השונות ניצבות על אותו ציר רוחב.

המטבח: יחידת קיר בהמשך למשטח עבודה שמוקם מתחת לחלון ומזכה את העין בנוף חוץ, ויחידת אי גדולה המשמשת גם כדלפק אכילה.

כל אחד מהאגפים מכיל פונקציות שונות: אגף ציבורי המכיל סלון, מטבח, פינת אוכל, פינת משפחה וממ"ד ; אגף הורים הכולל חדר שינה חדר עבודה וחדרי ארונות ורחצה; אגף ילדים המתנשא חצי מפלס מעל כלל המרחב כתוצר של חנייה שנחפרה תחתיו; ואגף רביעי, המכונה ע"י נוימן "ורסטילי" ומרכז בשטחו חדר ביליארד, מטבחון, חדר לאירוח ומטבחון. היות ומדובר בנחלה שמעצם מהותה מאפשרת לבנות בשטחה שלושה בתים לשלושה דורות, תוכנן אגף זה תוך שילוב כל המערכות והתשתיות שמאפשרות לו לתפקד כיחידה עצמאית הכוללת גם כניסה משלה, כך שלמעשה, המבנה כולו מורכב מצירוף של שני בתים נפרדים, והוא גמיש דיו לחלוקה לשלוש יחידות בעתיד.

חלוקת האגפים מגובה באמצעות חומרים לא זהים המגדירים ומדגישים את המהויות השונות: ריצוף האגף הציבורי נעשה באריחי אבן חלילה; אגפי החדרים רוצפו בפרקט עץ אלון; ואילו פרקי המעבר רוצפו באבן אושן גריי שחורה רחבות חיצוניות המצויות בפתחם של האגף הציבורי ושל אגף ההורים רוצפו בחומר שונה מזה של "חלל המוצא" שלהם, על מנת ליצור ניתוק ברור ביניהם, כמו, גם איזון בין חומריות חמה וקרה: רחבה מרוצפת עץ ביציאה מהאגף הציבורי מרוצף האבן, ורחבת אבן ביר זית, המשמשת גם בפטיו ובשביל הכניסה, ביציאה מאגף ההורים המרוצף עץ. פרקי החיבור בין האגפים נתחמו בקירות זכוכית בתצורת מקטעים אופקיים, וזה המחבר בין האגף הציבורי ואגף הילדים אף מכיל בתוכו את גרמי המדרגות שלו ושל החניה. פתחי הבית האחרים-  דלתות וחלונות בעלי אדנים פנימיים רחבים, תוכננו עם מסגרות פרופיל בלגי כסוף בחלוקה מעודנת.

פרקי החיבור השקופים בין אגף לאגף מייצרים קשרי עין ישירים ומעניקים מבטים ממוקדים אל הנוף המעשירים את התנועה בבית בממד ויזואלי נעים .

ביציאה מהאגף הציבורי, תכנון שמבטיח שהות נעימה בחוץ. פרגולה בנויה מקרה משטח עץ שבשטחו ניצב שולחן אוכל גדול ונוח, לצד מושבי מרבץ וערסלים.

דלת כניסה עשויה עץ אלון מכניסה את הבאים לחללו המרווח של האגף הציבורי, ושני קירות מנותקים שתוכננו על מנת להגדיר מבואת כניסה במרחב הפתוח מייצרים באופן העמדתם מעין אלכסון המאפשר למבט לחצות את החלל עד הנוף הנחשף מבעד לפתחי חזיתו האחורית: קיר אחד, רוחבי משהו, שאינו מתנשא עד גובה התקרה, וקיר צר נוסף שאמנם מתנשא עד אליה אך אינו מחובר אליה, כשהמרווח ביניהם מנוצל להתקנת תאורה סמויה. המטבח, פינת האוכל והסלון ממוקמים על אותו ציר רוחב, פינת המשפחה ב"קצהו" השני של המטבח, ונוכחותם של הקירות מייצרת יחסי פתיחות/הצנעה המשמרים את תחושת המרחב מחד, ונוסכים אינטימיות נעימה מאידך: פינת הסלון, בה תוכנן גם אח המשתלב בתוך גומחה בקיר, מוצנעת מאחורי הקיר הנמוך, ופינת המשפחה מאחורי הקיר ה"גבוה-מנותק", כשחזיתו הפונה אליה משולבת בגומחות המאכלסות את מערך הבידור.

ביציאה מהאגף הציבורי, תכנון שמבטיח שהות נעימה בחוץ. פרגולה בנויה מקרה משטח עץ שבשטחו ניצב שולחן אוכל גדול ונוח, לצד מושבי מרבץ וערסלים.

האיזון בין חום וקור שהנחה את נוימן בבחירת סוגי הריצוף השונים, מתגלה כמוטיב מוביל בכלל שפתו של החלל, שהינה נקייה בעיקרה ומספקת רקע בהיר למארג אקלקטי מסוגנן ולשילובים מקוריים, דוגמת שולחן אוכל מרשים עשוי עץ מלא שאליו מצוותים כיסאות פלסטיק אפורים שולחן קפה מעניין שעיצבה נוימן משכבות לביד ליבנה בפינת הישיבה של הסלון; ארגז נדוניה המשמש כשולחן נמוך בפינת הטלוויזיה; פריטי נוי ואמנות ייחודיים ועוד. גוף תאורה גדול (אקסלוסיב) שמשתלשל מעל פינת האוכל, הינו גוף דקורטיבי יחיד במערך של גופי תאורה שקועים המותקנים בפיזור מחושב בהיקף התקרה ומשלימים את חזותו המדויקת אך הלא פורמאלית של החלל. שני פתחי יציאה גדולים המייצרים סימטריה נעימה לעין בחזית האחורית, מובילים אל רחבת ישיבה חיצונית מקורה בפרגולה בנויה ששולבה עם קורות עץ. על הרחבה המרוצפת עץ ניצבים שולחן אוכל גדול לצד מושבי מרבץ, המאפשרים ליושבים/מסבים להתבשם מנוף השדות הפתוחים שמשתרע מולם- אותו נוף שבתכנון המושכל שזור גם כחלק בלתי נפרד מחלל הפנים, מלווה את הדיירים בכל מעבר מאגף לאגף, ומעצים חוויית מגורים עתירת עניין משתנה וקשר הדוק עם יפי הסביבה.

מתוך מגזין 107: "סיפור בהמשכים"