תכנון

קטנה בעיר הגדולה

הדירה הקטנה באזור הוילג' בניו יורק, אתגרה את המעצב גיל דביר שנלחם על כל סנטימטר משטחה, האיר אותה, ושיווה לה חזות של פינת חמד שעיצובה האקלקטי נוסך חן מיוחד

מערכת בית ונוי

5 דקות קריאה

למרות שבשנים בהן חי בניו יורק עסק המעצב גיל דביר בעיצוב מגורי יוקרה, דווקא הדירה הקטנה שעיצב במערב הוילג' זכורה לו כחוויה נעימה במיוחד. "טיפול בחלל קטן ומיושן תמיד מהווה אתגר, וכשהלקוחות הם אנשים פתוחים ויצירתיים עם עולם תוכן עשיר התהליך הופך לחווייתי ממש, פורה ומפרה".

מראה החלל הציבורי לאחר השיפוץ: עדיין קטן, אך מואר, מאוורר, וגדוש בפריטים ייחודיים שלוקטו בשווקים או בוצעו ייעודית תוך יצירת אמירה אישית. הפרקט המקורי הלבן נצבע בחום שוקולד כהה, הקירות בגון תכלת-כחול, סולם עתיק מוביל לגלריה עליונה וממרכז התקרה משתלשלת מנורת קנים בעיצובו של ג'ון אדלר.

הדירה, סוג של לופט ששטחו 60 מ"ר, ממוקמת בקומה השישית והאחרונה בבית דירות ישן מאד שנבנה בשנת 1920 במערב הווילג', כאשר הזמן שחלף ותחלופת בעלות במרוצת השנים באו לידי ביטוי במצבה שהיה בכי רע- מוזנח, צפוף וחשוך. "הדיירים שרכשו אותה הם דוגמנית ופלוריסט, שוחרי וינטג' ואספנים בנשמתם. בנוסף, כ'דוגמנית כמו דוגמנית' כמות פריטי הלבוש והאופנה של בעלת הבית הייתה מכובדת ביותר ומטבע הדברים דרשה פתרונות אחסון הולמים, ובעלה, שמנהל את עסקיו מהבית, היה זקוק לפינת עבודה שקטה" מספר גיל, שבתוך כך ביסס את התכנון על הארת החלל הקטן ככל שניתן, פתיחתו להשגת תחושת מרחב מאווררת יותר, וניצול מיטבי של כל מטר משטחו. המהלך הראשון של תהליך השיפוץ-עיצוב התמקד בחלוקה מחודשת של החלל, למרות ש'בגדול', לדברי גיל, מיקומי האזורים- ציבורי ופרטי, נותרו דומים למקור בגלל תשתית האינסטלציה: האזור ציבורי כולל סלון, מטבח ומבואת כניסה המנוצלת לאחסון ומכילה שני חדרי ארונות, והאזור הפרטי כולל את חדר השינה וחדר רחצה. שני המהלכים המשמעותיים ביותר של השיפוץ היו הסרת הקירות שתחמו מטבח סגור והסרת קיר שסגר על מעין "בוידעם" שנכלל בחלק העליון של חללו הכפול של הסלון.

יחידת מדפים מאקריל שקוף שעוצבה ובוצעה כקאסטם מייד להכלת פריטי נוי מיוחדים.

במקום בוידעם משופע שהיה חלל 'מת' תחום בזיגוג כהה: גלריה עליונה המשמשת כמשרדו של בעל הבית ומחדירה לחלל כולו אור יום טבעי. אריחי שטיח בשחור לבן, חללי אחסון במיקומים נמוכי תקרה, מעקה זכוכית שקוף וסולם גישה עתיק.

המטבח שסופח לחלל הציבורי: יחידת כיור מחופת שיש קררה שצדה הפונה לסלון משמש כדלפק אכילה, ארונות לבנים, ואריחי חיפוי בתצורת טיפות מרוקניות עם מעין מסגרת פזה.

שטח המטבח סופח למרחב המגורים, והחלל המת של הבוידעם שנפתח (שנגזר מגגו המשופע של הבניין והיה תחום בדופן מזוגגת כהה), נוצל ע"י גיל ליצירת גלריה עליונה המשמשת כפינת העבודה של בעל הבית, כמו גם כמקור החדרת אור יום טבעי שכה חסר בדירה: הזיגוג הכהה של דופן הגג הוחלף בזיגוג שקוף שאכן מאיר את כלל מרחב המגורים עד אזור הכניסה, וכך גם בחזית הגלריה המשקיפה מטה אל הסלון הותקן מעקה זכוכית שקוף. הגלריה הנעימה רוצפה באריחי שטיח בגווני שחור לבן, שולחן העבודה הוצב בחלקה הגבוה בעוד האזורים הנמוכים נוצלו לטובת מקומות אחסון, ובביתם של אספנים הגישה מעלה נעשית באמצעות סולם עץ עתיק מהסוג המשמש בספריות גבוהות.

חדר השינה: שילוב של חיפוי לבנים שהיה בדירה ושוקם עם קירות שנצבעו בגון חציל עז, מיטה עם קונסטרוקציית ברזל עליונה המיועדת לכילה, ופריטי וינטאג' אהובים

לריצוף כלל חללי הדירה משמש פרקט אלון אמריקאי, ששימש בה גם קודם לכן אך גונו הלבן נצבע בגון חום שוקולד כהה, קירות האזור הציבורי נצבעו בגון תכלת- כחול, והמטבח שנפתח ובוצע בעבודת נגרות משלב ארונות לבנים המכילים את מכשירי החשמל, שיש קררה במשטחי העבודה והאי, ואריחי חיפוי קיר בתצורת טיפות מרוקאיות עם מעין מסגרת "פזה". בחדר השינה נשמר חיפוי הלבנים המקורי שנוקה והולבן, הקירות ה"רגילים" שבו נצבעו בגון חציל עז, וכמו הגון התכול באזור הציבורי הם מהווים רקע הולם לעיצוב אקלקטי-אישי שנרקם במסע חיפוש אחר פריטים מיוחדים.

גיל: "סגנון הוינטג' האהוב על בעלת הבית הביא אותנו לסיורים בשווקים, ולא רק בניו יורק. עם זאת, בין הפריטים בדירה ישנם גם פריטים מודרניים, כמו, למשל, הספה שבסלון, וכן פריטי אספנות ופריטים מקוריים שנהגו יצירתית". כך, לדוגמה, עצם מזל עשויה מתכת שנמצאה באקראי ומוסגרה כתמונה וכמוה גם שקי קמח וסוכר גולמיים; מערך מדפים עשוי אקריל שקוף שבוצע כקאסטם מייד להכלת פריטי חן שנאספו ולוקטו מפה ומשם; או אות Q גדולה שנרכשה מיצרן שלטים שהחליף שלטים עתיקים והוצבה כאלמנט דקורטיבי בתוך גומחה משולשת שנוצרה בגלל שיפוע הגג. גופי התאורה ששולבו בעיצוב מגלמים את אותה רוח אספנית שוחרת אסתטיקה אחרת, דוגמת מנורת קנים הומוריסטית משהו שמשתלבת בחלל הסלון כפרשנות של המעצב האמריקני ג'ונתן אדלר לשנדלייר קלאסי. החלל המאוורר והמואר שנוצר בשיפוץ, ונוכחותה של הגלריה היוצקת עניין מעל, מקשים לדברי גיל לדמיין את עברו של החלל הקטן, שאמנם נותר קטן אך ללא ספק מרווח יותר ומלא בתוכן הטווה את שפתו כאסתטיקה אישית מלאת חן וייחוד.