תכנון

החיים באדום

התקציב שהוקצה לשיפוץ המקיף שנדרש בדירה לא אפשר כל חריגה, אבל האדריכלית מרינה פוקסמן התמודדה עמו בהצלחה: צבעוניות של גווני אפור, לבן ואדום ופריטי נגרות שעוצבו בשפה אחידה טווים חלל זורם ורענן, צעיר ומסוגנן

מערכת בית ונוי

13 דקות קריאה

22-02-2016

החלל הציבורי בקומת הכניסה לאחר השיפוץ: חזות צעירה ורעננה, משובצת בנגיעות אדומות. ריצוף באריחי גרניט פורצלן המדמים מראה בטון, תאורת ספוטים מתכווננים, וטפט בדיגום גראפי שנוצר ייעודית ומחפה את כל קיר הסלון כמוקד דומיננטי עם קריצה.

אחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני מעצבים הניגשים לתכנון חלל הוא תקציב נתון ולאו דווקא גבוה, כזה שאינו מאפשר כל חריגות. אתגר כזה ניצב בפני האדריכלית והמעצבת מרינה פוקסמן, כשנתבקשה לבצע עבודת שיפוץ בדירה שרכש זוג צעיר בהרצלייה- דירת גג ששטחה משתרע על 65 מ"ר בקומת הכניסה ו- 30 מ"ר בקומת הגג + גג בשטח של 45 מ"ר. "השיפוץ שנדרש לבצע בדירה היה מקיף למדי וכלל החלפת חומרי גמר ואלמנטים כמו חלונות וכלים סניטאריים לצד רכישת פריטי ריהוט ותאורה, כך שנוכח התקציב הנתון והמצומצם מדובר היה במשימה של ממש" מספרת פוקסמן המגדירה את עצמה כמי שמתמחה בחיבור בין חיסכון ועיצוב "בעיצוב בית, כמו באופנה, לא צריך, לדעתי, ללבוש רק פרדה כדי להיראות טוב. מה שחשוב זה איך הדברים "יושבים" על הגוף. להיות רגיש לפרטים, להסתיר חסרונות ולהדגיש יתרונות, להעיז" אומרת פוקסמן, שתקופה בה עבדה בגואנזו שבסין, הבהירה לה, לדבריה, את אופציות העלויות האטרקטיביות שהמקום מזמן. מאז, ברבים מהפרויקטים שהיא מעצבת היא משלבת, בין היתר, רכישת פריטים, חומרים או רהיטים בהזמנה מסין, וכך היה גם בדירה בהרצלייה, עובדה שסייעה לה להתמודד עם גבולות התקציב ללא התפשרות על איכויות.

מבט מכיוון המטבח אל פינות האוכל והישיבה: פינת ישיבה בריפוד אדום עז שהוזמנה ייעודית, כיסאות שונים זה מזה שמצטטים עיצובים איקוניים-מוכרים ו"בורחים" משפה פורמאלית מידי, ויחידת נגרות נמוכה המגלמת שפה אופקית אחידה שמלווה את כל עבודות הנגרות בבית.

את מבוקשם של הדיירים לעיצוב מיוחד ואיכותי מימשה פוקסמן כקונספט של לופט ניו יורקי, והתכנון לווה בהדמיית תלת ממד שאפשרה לבני הזוג להיות שותפים לתהליך ו"להכיר" במדויק את החלל שעתיד להפוך לביתם. בקומת הכניסה מוקמו האזורים הציבוריים, שירותי אורחים/חדר רחצה וכן שני חדרים שנכון לעכשיו משמשים לעבודה ולספורט ובעתיד יהפכו לחדרי ילדים, ובקומה העליונה מוקם חדר השינה של בני הזוג + חדר הרחצה שלהם.

מבט מהסלון אל עבר המטבח הפתוח וגרם המדרגות: יחידות מרחפות עם חזיתות פורמייקה במראה מתכתי, ונקודת חן בדמות מדפים אדומים תלויים על שרשראות.

רעיון הלופט קרם עור וגידים כמארג עיצובי המגלם זיקה לסגנון תעשייתי, צעיר ורענן, כאשר צבעוניות, אלמנטים בנויים ופריטי נגרות שעוצבו בשפה אחידה מייצרים מרחב ביתי בו, לדברי פוקסמן "כל החללים מדברים אחד עם השני ותמיד נשמר אפקט של 'פנימה-החוצה', הצצה או אובייקטים מזוהים ההופכים אותו לחווייתי".

גרם המדרגות ששודרג: קונסטרוקציית המתכת נצבעה באפור כמרכיב של שפת הצבע בחלל, המעקה הוחלף במעקה ברזל בעיצוב אופקי, והטפט הגראפי שמחפה את הקיר התוחם אותו ו"מטפס" עמו לקומה העליונה כמוטיב מקשר בין הקומות.

היות וריצוף בטון מוחלק ההולם את סגנון העיצוב המבוקש היה נוגס חלק גדול מידי מהתקציב המוקצה, נבחרו במקומו אריחי גרניט פורצלן במראה בטון שהוזמנו בסין, וכך גם פרקט הבמבוק ששולב בחדרים כתחליף לפרקט אלון שעלותו הייתה גבוהה מידי.

תעוזה אדומה בחדר הרחצה שבקומת הכניסה: ריצוף וחזית אמבט באדום עז.

בשל מגבלות התקציב הוחלט גם להותיר את גרם המדרגות המקשר בין הקומות ולהסתפק בשדרוג חזותו בהתאמה לחזות החלל: המעקה שליווה אותו הוחלף במעקה ברזל בעיצוב אופקי, מדרכי העץ חודשו וקונסטרוקציית המתכת נצבעה בגון אפור. מרבית התאורה בבית נשענת על ספוטים מתכווננים שהותקנו בתקרה, ופלטת הצבעים השזורה בו כאלמנט מקשר מורכבת מגווני אפור לסוגיו, לבן ואדום, השבים ומופיעים בוריאציות כאלה ואחרות בכל פריטי הריהוט, הנגרות והחומרים. פוקסמן: "על מנת לאחד את הבית וליצור בו זרימה המשכית, יצרתי "'קולקציה" של פריטי נגרות באפור ולבן בגימור שלייף לק עבור כלל אזוריו השונים, כולל המטבח, שכולם מאופיינים בקו מרחף וצעיר ברוח החלל ובהתאמה לדייריו". ואמנם, שפת החלל מושקעת, אך אינה "מעונבת", קלילה ולא נרתעת מתעוזה, דוגמת קירות שנצבעו באדום בחדר הספורט, או רצפה ואמבט אדומים בשירותי האורחים שאמורים להפוך בבוא העת לחדר רחצה ולשרת את חדרי הקומה התחתונה.

חדר הספורט שבעתיד יהפוך לחדר ילדים ונכון לעכשיו מתהדר בקירות אדומים. הריצוף בפרקט במבוק.

תעוזה אדומה בחדר הרחצה שבקומת הכניסה: ריצוף וחזית אמבט באדום עז.

המטבח הפתוח מתגאה בגון אפור עם חזיתות פורמייקה המדמות מראה מתכתי, ומדפים אדומים שנתלה על שרשראות מתכתבים עם פינת ישיבה המכילה שתי ספות באדום עז שיוצרו בהזמנה, שידת הטלוויזיה הארוכה, חלק מפריטי הריהוט שעוצבו ע"י פוקסמן, "נמשכת" מפינת האוכל הסמוכה למטבח עד הסלון, וכיסאות שולחן האוכל השונים זה מזה ומצטטים עיצובים אייקוניים קוראים תיגר על מראה פורמאלי או מחויט מידי. אלמנט מרשים במיוחד כאן הוא טפט בדיגום גראפי שנוצר ייעודית בגווני החלל- רקע אפור ונגיעות אדומות- ולדברי פוקסמן גם במקרה זה ההחלטה על שילובו הייתה בבחינת חלופה תקציבית נוחה יותר לחיפוי לבנים עליו דובר בתחילה. לצד העניין השונה, הרענן והמפתיע שיוצקת נוכחותו הדומיננטית של הטפט המקורי, הוא מגלם את רעיון הזרימה שביקשה פוקסמן לשוות לדירה, כאשר הוא מהווה מוטיב מקשר בין הקומות- מטפס" מעלה ומחפה גם את קיר חלל המדרגות וקיר נוסף בחדר השינה שבקומה העליונה.

חדר הספורט שבעתיד יהפוך לחדר ילדים ונכון לעכשיו מתהדר בקירות אדומים. הריצוף בפרקט במבוק.

במסגרת השיפוץ עברה קומה זו מהפך, וממרחב סגור עם מסדרונות ו"כוכים" הפכה לחלל פתוח מרווח ומואר. הקיר החוצץ בין חדר השינה לבין חדר הרחצה הומר במחיצת זכוכית המספחת אותו לחלל, כשהיא חושפת את יחידת הכיור אך מצניעה את אזורי המקלחון והשירותים. חיבור יצירתי נוסף בין שני האזורים נעשה באמצעות הנגרות הייעודית: שידה אוורירית שמשמשת את אזור השינה ותלויה לאורכו "זולגת" לתוך אזור הרחצה המחופה ומרוצף באבן צפחה, שם היא הופכת ליחידת אחסון מרחפת שעל משטחה העליון משתלבים שני כיורים עגולים בהנחה עליונה. אף המיטה שבחדר נוצרה בעבודת נגרות כשילוב ייחודי ומרחף של משטחים גראפיים למראה. אין ספק שאתגר ההיצמדות לתקציב הנתון אכן היה גדול, אך אין גם ספק שהתכנון המושכל של פוקסמן התמודד איתו בהצלחה ו"הדירה האדומה" ספוגת החן הייחודי שהתקבלה בסופו של התהליך מדברת בעד עצמה.

הקומה העליונה שהפכה למרחב אחד: ריצוף פרקט במבוק, ומחיצת זכוכית החוצצת בין אזורי השינה והרחצה. אזור הרחצה מרוצף ומחופה באבן צפחה ויחידת נגרות מרחפת מאזור השינה "זולגת" לשטחו והופכת בו ליחידת כיור/אחסון.